ים ויבשה / הרב אליעזר קשתיאל
"ותפתח הארץ את פיה". מכל העונשים שיכלו לקבל קורח ועדתו בחר ריבונו של עולם דווקא בכך שהאדמה תתמוטט, תפתח את פיה, ובתוך הבור הזה שיפער יבלעו קורח ועדתו, והגמרא קוראת להם בלועי קורח.
מי שמסרב לקבל את העובדה שאנחנו בעולם עם חוקים וסדרים, בעולם שבו החיים הם זורמים אבל לפי סדרים, שיש רצונות אבל גם עקרונות. מי שמסרב לקבל זאת, דומה לאדם שממאן בקיומה של יבשה. "רוקע הארץ על המים", הארץ נמצאת על פני הים.
הים הוא מקום שמבטא זרימה חופש מרחבים בלי גבולות בלי מיצרים. אם כל העדה כולם קדושים כמו ים רחב שלא צריך הגדרות והוראות, שלא צריך הדרכות ממרומים, שאפשר לסמוך על הרצון החיובי - אז באמת צודק קורח שבית שמלא ספרים לא צריך מזוזה ובני אדם שמלאים תכלת לא צריכים פתיל קטן שיזכיר להם שיש תכלת בשמים. אבל אנחנו נמצאים בעולם שיש בו יבשה על פני המים.
יבשה היא מקום עם צורות, מקום, עם תבניות שונות, מקום שיש בו דרכים, וכדי לבנות בו יש צורך בדייקנות. בכל בניין, בכל מעשה שעושים, כל מעשה מדעי, יצירתי, חקלאי או תעשייתי, אנחנו צריכים דייקנות וידע וחוקים וסדרים. צריך הרבה הרבה חכמה כדי להצליח לבנות כאן בעולם וזה האתגר האנושי. רוקע הארץ על המים ואנחנו נמצאים כאן ביבשה.
המים הם הרקע הכללי, הידיעה שבאופן כללי יש פה מגמה חיובית, שיש לנו רצון לזרום, להתרומם, זאת האווירה הכללית שבה אנחנו נמצאים. אבל העולם האנושי הוא עולם שצריך הרבה הרבה הדרכה. נכון שכל העדה כולם קדושים, אבל כדי להוציא מן הכוח אל הפועל את הקדושה הזאת צריך הרבה הרבה עבודה דייקנית, מסודרת, שיטתית, יומיומית. אין תחליף לתורת משה וזה לא אמיתי לדמיין שאפשר בלי תורת משה. בלועי קרח מכריזים עד היום בבטן האדמה "משה אמת ותורתו אמת". האמת עומדת, אפשר לבנות איתה, היא אחראית, היא לוקחת בחשבון את כל הנושאים שקיימים בעולם.