"הנני נותן לו את בריתי שלום", כך נאמר על פנחס. אבל הגמ' בקידושין מאירה שה"ו" במילה שלום קוטעה, וצריך לקורא במקום "שלום", "שלם". ומכאן למדו, שכהן כמו פנחס, חייב להיות שלם, שלם בגופו בריא ולא בעל מום.
אומר החת"ס, בדרך כלל נראה לנו שלב נשבר ונדכא, שהוא תנאי לעובדת ה', קשור לחולשה, קשור לחוסר עונים, לחוסר כוח ותקיפות. אבל לא היא, שיברון הלב והכנעת הרוח כלפי שמים אמורים להתגלות בעוצמת עשייה, בנחישות, בכוחות עשייה ופעולה אדירים כלפי הארץ. העוז והענווה . ענוה כלפי שמים ועז כלפי הארץ.
כהן חייב להיות שלם בגופו, ליבו שבור, ליבו כנוע, אבל גופו איתן וחזק לפעול, לעשות, להתקדם, לעבוד במלאו המרץ, אסור שהוא יהיה בעל מום.
פנחס התגלה כאיש גיבור, אמיץ ונועז ובריתו ברית שלום. כל הנועזות וכל כוח נבעו מהתבטלות, מיראה, הכנעה וקנאות קודש וכאב אדיר.
השלום, אותה נטייה עידנה שבנפש, התגלתה אצל פנחס בשלמות של עשייה וביצוע. אסור, אומר החת"ס, שהענווה וההכנעה יתגלו חלילה כחולשה בתחום העשייה, כחוסר ודאות וחוסר עונים בהתמודדויות עם הצורך לתקן את המציאות. הכהנים יהיו גיבורי החיל החשמונאים, יהודה המכבי, פנחס שהוא אליהו.
שבת שלום.