מגמתו של הקב"ה בבריאת העולם (אם ננסה להתיימר להסביר אותה במילים אנושיות ספורות) הייתה ועודנה לחבר שמיים וארץ, "ביקש הקב"ה לעשות לו שכינה בתחתונים", כלומר באורח מאוד מופלא לתת מקום למציאות חומרית, לא יציבה ומוגבלת, ובה עצמה את הכוח והיכולת שיחולו בה זרמי החיים האלוקיים במילואם. זהו רעיון מאוד מפתיע במקוריותו, המתקדם והנועז שברעיונות.
אבל אולי יש עוד מקום להעזה. הקב"ה לא "הסתפק" באמור לעיל, אלא אף ברא את הבריאה באופן שכזה שיהיה בה אלמנט נברא, שרצונו, מחשבותיו ומעשיו, יהוו את המפתח לכל התהליך הנ"ל, ויתרה מזאת, גם את עצמו כביכול הכפיף הקב"ה לרצון הברוא, הוא "מחכה" להתעוררות שלו מלמטה למעלה. זהו האדם, זה תפקידו וזו גודל האחריות שלו, שניתנו לו במתנה גמורה ממנו יתברך.
אבל תנאי אחד מאוד חשוב יש למסוגלות של האדם לעמוד באתגר חייו, נקיות הרצון שלו שלא לפעול למען אף מטרה אמצעית אחרת, ששום מניע זר לא יעמוד בפניו שלמענו הוא יפעל את פעולותיו. ככול שכך הם פני הדברים, כך האדם משפיע בצורה יותר חיובית ומוצלחת על כל המהלך האהיסטורי הזה שהוא נתון בו והוא תלוי בו.
ביקש הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין, שהדין האלוקי בכל מוחלטותו ונשגבותו יחול בעולם, וכמובן בבקשתו ורצונו לא יש שינוי ונסיגה כלשהם, אלא שלא די היה לו במהלך של "איתערותא דלעילא" ועל כן שיתף אף את מידת הרחמים, המקום לאדם לפעול למען אותה המטרה בדיוק. ופעולת האדם לאורך כל שנות ההיסטוריה היא זו שאמורה ואכן תביא לידי כך שהעולם יקבל את זכות קיומו בדין, יהיה כזה שהחומר לא יהיה למסך חוצץ ולו גם הקטן ביותר בפני השגב האלוקי, אלא יתברר שהוא רק הצד והבחינה המוגבלת שלו לחול.
לחיבור שמיים וארץ ניתן גם לקרוא "שלום", השלום. ועל מנת לחבר שמים ארץ דרוש אדם, אדם מן השורה, לא משה רבנו שהוא "מעל" השורה, אלא כזה שבא מתוך הכלל הישראלי ומכוחו, אדם ללא אף מניע זר מלבד הרצון האחד – להופיע את מגמת השלום בארץ וממילא לפעול למען הסרת כל מונע ממנה, אדם שיחיה בפועל ויוציא מעצמו את הסגולה והמתנה שניתנו לו מכוח ה"איתערותא דלתתא" בלבד. כזה בדיוק ואף יותר היה "פינחס…הכהן" שפעל ממניע טהור לחלוטין של "קנאו את קנאתי" ולא שום דבר אחר ממנה או נוסף עליה, והוא היה לגמרי "בתוכם" , מכוחם ומהנקודה הכוללת אותם, ושהוא זכה לבטא אותה ולעורר אותה בם, ושעל כן הוא זוכה ל"בריתי שלום", להיות הכוח המחבר מאז ולעולם שמיים וארץ, אלוקי ואנושי, בלתי מוגבל ומוגבל, אבות ובנים, ופינחס הוא אליהו.
נקודה למחשבה. מהו שלום בעיניך? כיצד זה מתיישב או לא מתיישב עם מעשהו של פינחס? מהו "שבת שלום"?
ממשיכים להתפלל עד בוא הגואל, לרפואתם השלמה והמהירה של חבר יקר כאח ישי בן רחל, ושל ינון בן הרב רפאל בתוך שאר חולי עמו ישראל.
[1][1] מתוך עיון בדברי ה"שפת אמת" על הפרשה בכמה מקומות.