בר"ח סיוון של השנה הראשונה [פרשת יתרו] הגיעו אל ההר. בשבועות שמעו את עשרת הדברות, מיד אח"כ עלה משה לארבעים יום עד י"ז בתמוז שאז חטאו בעגל והלוחות נשברו. לאחר שמונים יום של בקשת סליחה ומחילה מקבלים לוחות שניים ביום הכיפורים. מיד לאחר יוהכ"פ עם ישראל עוסק בהכנת המשכן - המקדש,  עד להקמתו בא' ניסן. [החצי השני של ספר שמות]
ספר ויקרא כולו עוסק בתוכן שימלא המקדש, בדרישות שמציג לעם ישראל, בעבודת הקורבנות ובקידוש החיים הממשיים. שם במקדש הכל אידאלי, נשגב, עליון, טהור שלם.
עתה הגיע הזמן ליישם את התאוריות בעולם הזה, בחיים, במדבר, בדרך, עם כל הסיבוכים והנפילות עם כל הנסיונות והקשיים...

בספר במדבר חוזרים אל המציאות, אל עם ישראל הממשי, אל ההתמודדות המעשית שלו עם כל החזון הגדול של הר סיני והמקדש.
מתחילים במפקד, בספירת האנשים אחד לאחד, לאמור אנו לא מדברים על אידיאלים פורחים באויר אנו יורדים אל המציאות אל הפרטים הכי מפורטים ,לכל אחד יש משימה, יש תפקיד מיוחד, יש יעוד. כל כח בונה חלק חשוב בכלל, ובלעדיו לא נגיע אל המטרה הגדולה.

בראשון לחודש השני - באחד באייר - זמן המפקד, מסתדרים כל השבטים איש על דגלו - כל אחד ועינינו המיוחד כל אחד והאות המיוחדת שלו סביב המקדש והתורה. כאשר במעגל הראשון שבט לוי קרוב אל המשכן, קרוב אל התורה, שהוא היחיד שלא  חטא בחטא העגל והיה נאמן לקיום התורה.

בחזית דגל מחנה יהודה - המלכות וההנהגה, לא יסור שבט מיהודה, עם בני יששכר - עמוד התורה ועמל התורה 'יששכר חמור גרם' ו'מבני יששכר יודעי בינה לעיתים', עם בני זבולון שהוא עוסק בפרקמטיה - 'לחוף ימים ישכון', המחזק את תורתו של אחיו ולא מפחד לצאת אל מקום שווקים כי הוא מלא בתורה. 'שמח זבולון בצאתך'.
 ומימין ליהודה דגל מחנה ראובן בעל חוש הצדק עם רוך הלב ועימו שמעון וגד שיש בהם תקיפות יתירה. שמעון - הנוקם כבוד דינה . וגד- 'וטרף זרוע אף קודקוד' עוז וחדווה בימינו .
ומשמאל ליהודה דגל מחנה דן שמאסף לכל המחנות, הפחות שבשבטים, שמעלה את כל הכוחות הפשוטים והנמוכים מעלה אל המחנה, אל הקודש. ועימו נפתלי ואשר, נפתלי הנותן אמרי שפר מתק שפתיים ולשון לימודים.  ואשר- עידון הטעם, 'מאשר שמנה לחמו' - הגדלת  הכוחות הטבעיים הפשוטים באומה.
ומצד מערב צד השכינה דגל מחנה יוסף - אפרים מנשה ובנימין - בני רחל .

אם יוסף תוקע דגלו בראש ח"ו, ישנו פירוד. כמו שהיה אצל ירבעם שרצה לילך בראש לפני בן ישי וחילק את העם. ואם זוכים ויוסף תוקע דגלו מאחרי יהודה ומשלים אותו זוכים ל"לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנו'.