"עשה לך שתי חצוצרות כסף" שתי חצוצרות מיוחדת במינן אומרת הגמרא שוות במראים, בצורתם וגודלם, שתיהן מכסף, מקשה. חצוצרות אמר המדרש תנחומא בפרשתנו הוא ביטוי של מלכות. המלכות כשהיא רוצה ליזום תהליכים, כשהיא רוצה לומר את אמירתה כלפי חוץ. מתלווה אליה קול תרועת החצוצרה. משה רבנו מתגלה כמלך, עד עכשיו הוא נתן תורה, אבל מכאן ואליך הוא עומד בראש מחנה אדיר שנקרא בפרשותינו צבא. והוא מוליך אותו בתנועה לאומית אל נחלתו, אל ארצו אל מדינתו. משה כמפקד בגדוד, כמלך לצבא מתלווים אליו חצוצרות כסף "עשה לך".
חצוצרה אומר הרש"ר הירש שורשה במילה חצר. החצוצרה פונה החוצה אל החצר, אל המרחב, היא יוצאת מהבית. אנחנו עוזבים את הר סיני, עוזבים את הבית ויוצאים לחצר, יוצאים לדרך. ודווקא שם נצטרך חצוצרה. וכמו במשכן, הכלים הפנימיים היו מזהב אבל עמודי החצר היו כולם מחושקים כסף ומצופים כסף, "חצוצרות כסף".
התנועה וההליכה היא תמיד עם שתי רגלים היא תמיד שיווי משקל בין הנסיעה הכורכת איתה התמודדויות ושלבים שונים עם סבלנות לכל צעד ולכל שלב. ומצד שני מטרות גבוהות, ארוכות, נישאות שאליהם חותרים כל הזמן.
שתי רגלים ימין ושמאל שהשילוב הנכון בינהן עושות את הליכה להליכה שלמה, שתי חצוצרות כנגד שתי רגלינו המוליכות אותנו באופן מדוד, הליכה מלכותית, הליכה של מלך שיש לו מטרה אבל הוא שם לב לכל הפרטים ולכל הצעדים. הליכה מלכותית של עם שעוזב את קול השופר של מעמד הר סיני ועובר לתנועה. "בחצוצרות וקול שופר", קול השופר היה אחד, אבל בהליכה אנחנו נדרשים לשתים. עם מינון מדויק עם שיווי משקל שתי רגלים שעובדות ביחד. מצד אחד נוסע הארון ומפיץ את האויבים "ויפוצו אויביך וינוסו משנאך". ומצד שני הארון גם יש לו מנוחה יש לו יעדים ארוכים של תשובה של השראת שכינה בתוך רבבות אלפי ישראל. מצד אחד אומר השפת אמת, ששת ימי המשעה ומצד שני שבת מנוחה מעין עולם הבא. כך תראה הליכה המלכותית שלנו הליכה משולבת "ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג".