פרשת בהעלותך פותחת בחזרה על ציווי העלאת הנרות "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". וחוזרת התורה ומפרטת את מבנה המנורה.
ולכאורה על מה ולמה? התורה עסקה כבר בהרחבה בספר שמות וגם בפרשת אמור בספר ויקרא במצוות הדלקת הנר. היא גם עסקה בהרחבה במבנה של המנורה. מדוע ולמה פתאום באמצעו של ספר במדבר לחזור ולעסוק בהעלאת הנרות ובפירוט המנורה. מה אם שאר הכלים- אולי גם נחזור על המזבח ותפקידו? פירושים שונים נאמרו בנושא הזה. אבל בדברי הרב קוק מופיע הסבר שמכוון למהלך הנושאים של ספר במדבר. ספר ההליכה, ספר התנועה. המנורה יש בה אור. יש בה משהו שאמור להבהיר את החיים ולסדר אותם, אבל להבדיל מהארון, שבתוכו יש לוחות הברית, שהוא נמצא בקודש הקודשים, שהוא עלום ונסתר, המנורה היא גלויה יותר. המנורה היא כלי שניתן גם להזיז אותו ממקום למקום. המנורה מבטאת את הניידות, מבטאת את ההדלקה שלנו, אנחנו מדליקים את המנורה, המנורה היא התורה כפי שהיא הולכת ומתפתחת במהלך התנועה של עם ישראל לדורותיו, התורה ניתנה לנו מסיני, יש לנו את לוחות הברית חתומים בתוך ארון הברית, אסור לגעת ולשנות אותם, לא מטלטלים אותם, לא עובדים בהם. אבל יש צד אחר של התורה- התורה כפי שאנחנו פועלים בה, מעלים אותה, התורה כפי שהיא כל יום מטופלת על ידינו, התורה כפי שהיא עוברת איתנו מדור לדור, מתקופה לתקופה. ונוצרות בה התפתחויות ונוצרים בה חידושים ויצירות לפי הזמן ולפי האירועים וזה יופייה של המנורה שיש בה פרחים וכפתורים, שיש לה הרבה פיתוחים וקישוטים ויצירתיות ואומנות. זוהי המשימה שלנו, של עם ישראל- לקשט, לפתח, ליצור, והכל מקשה אחת, כל הדורות נאגדים באגודה אחת, אגודת תורה שבעל פה. רצף הדורות שכולו עסוק בהפנמה בעיבוד בהרחבה של אותה תורה שניתנה מסיני. של אותם לוחות החתומים בקודש הקודשים.
שבת שלום וחג שמח.