ויצא יעקב מבאר שבע. יעקב יוצא לבדו, נרדף. הולך לשדה החשוך, הוא לבדו וה' איתו. יצחק שולח אותו לקחת אישה, הוא יוצא בלי כלום מהבית, ולפי חז"ל גם אם הוא יצא עם משהו, לקחו לו.
אבל הוא בוטח בדרכו והולך. יעקב איש אמונה. ברור לו שה' איתו. הסולם לפי המדרש, עניינו הקישורים, מערכות הקשרים שריבונו של עולם רוקם בין שמים וארץ, בין בני אדם להשגחה האלוקית. יעקב הוא סולם, יעקב חי את הקשר באופן תמידי, הוא איש שהקשר עם התוכן האלוקי חי בקרבו ללא הפסקה. ברור לו שהכל מאת ה', "אם יהיה ה' עמדי ושמרני בדרך הזה ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש", לכל בגד ולכל לחם הוא מתייחס כנתינה מאת ה'. הוא רואה בכל דבר את ה' שנמצא איתו. האיש הזה יעקב שיודע לראות את הסולם שמחבר בין שמים וארץ שמחבר בין רצונו של הקב"ה לבין כל פרט ופרט בחיינו האיש הזה יכול להקים בית אלוקים.
בית, חיים שלמים. חיים שלכאורה הם החיים שלך, הבית שלך, הממלכה שלך המבצר שלך אבל הוא בית אלוקים. בבית שלך אתה יכול לראות את הממלכה שדרכה אתה נפגש כל רגע ורגע עם השמירה המתמדת, עם ההנהגה המתמדת, עם הממלכה המתמדת שבאה ממרומים. זה עצמו, הסולם או הבית, הם שער השמים, "אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים". היכולת לראות בכל פרט ופרט בחיינו את רצון ה', יד ה', השגחת ה', זה בעצמו השער לכל השמימיות לכל העליונות לכל הגודל שבחיים.
"ויפגע במקום" דורשים חז"ל ויפגע לשון תפילה. זו לשון קצת אקטיבית, אולי קצת קשה מדי בשביל תפילה. התפילה של יעקב אינה רק שיחה ואינה רק עמידה לפני ה' כמו אברהם ויצחק, התפילה של יעקב היא פגישה חזקה, היא התאחדות מוחלטת - פגיעה במקום. הוא מרגיש מזוהה לחלוטין עם התוכן האלוקי. יעקב לפני מותו יאמר לבניו בליבי אינו אלא אחד, זה יעקב איש תם איש אחד.
שבת שלום, שנזכה לשבת מנוחה שבה אברהם יגל יצחק ירנן ויעקב ובניו ינוחו בו.