פרשתנו מלאה בחלומות, שבמרכזן נמצא יוסף. פעמים הוא החולם, ופעמים הפותר. בגמרא במסכת ברכות (נה') מופיע כלל מפתיע ביחס לחלומות, והוא מתבסס על פסוק המוזכר בתחילת הפרשה הבאה: "אמר ר' אלעזר מנין שכל החולמות הולכים אחר הפה, שנאמר ויהי כאשר פתר לנו כן היה". ר' אלעזר מפרש את הפסוק באופן חדש- הפסוק לא בא לומר שיוסף קלע לפתרון הכמוס של החלומות אלא שהוא יצר את הפתרון. "כאשר פתר לנו"- כפי הכיוון שהוא נתן לחלום, "כן היה"- כך אכן התרחש.
מאמר זה פותח בפנינו מבט חדש על התהליכים העוברים על הנפש, בחלומות ובחיים בכלל. יש בתוך האדם הרבה כיוונים, בקשות ומחשבות. המאויים האלו הם כמוסים, הם מבקשים להתממש, אבל הם לא בדיוק מוגדרים. הנפש מבקשת להתגלות במילואה. החיים בפועל בדרך כלל מצמצמים את כל מכלול הכוחות שיש בנפש. לא כל מה שיש בפנים מתגלה בחוץ. יש צדדים שלפעמיים מודחקים, ויש גם איכויות ועומקים שלא נחשפים. ובתוך הנפש פנימה יש מועקה, מועקה שיסודה בדחף החיים העמוק של האדם. הנשמה רוצה לחיות, להתגלות, במילואה. ישנם זמנים שאותו צער כמוס פורץ לתוך התודעה. במצבים אלה, יכולה לפתע לתקוף את האדם תחושה של ריקנות וחוסר, ופעמים של עצב ודיכאון. התחושות הללו- פעמים רבות הן איתותים של הנפש, של הבקשה לחיים יותר מתוקנים, איכותיים, כוללים. לא תמיד אנחנו מצליחים לשמוע את האיתותים הללו, ולא תמיד אנחנו מצליחים לתת להם את המבוקש. החלומות- כשהן אמיתיים ולא מושפעים ממראות והרהורי היום שחלף- הרי הן לפעמים מהוים הצצה של תהומות הנפש הכמוסים אל תוך המודעות. (ע"ע באגרות ראי"ה אגרת עט', על החלומות).
אותם דחפים מקבלים כיוונים לפי המודעות שלנו. הכיוון שינתן לבקשות הנסתרות יקבע על- פינו. רצונות עמוקים יכולים להתפרש בעולם המעשי בצורות שונות, צורות גדולות וצורות קטנות, צורות איכותיות וצורות משפילות. כל רצון בחיים יכול להתממש ברמות שונות. אפילו העיסוק בהנאות העולם. וביחס לתחושות החומריות יכול לקבל כיונים שונים. זה בידנו. וכאן עיקר מלאכתנו. מהו הפתרון שניתן לחלום, לאיזה כיוון ניקח את משאלותינו הכמוסות.
פתרון החלום, לפי המתבאר כאן, איננו "קסם", כישוף או קליעה למטרה. הוא עיצוב ממשי של החיים. אומנם, פתרון אמיתי צריך להיות קשוב באמת אל הנפש. אסור לפתרון להתרחק ממה שהנפש מבקשת. לכן, הגמרא מוסיפה תנאי לכלל הקודם: "אמר רבא: והוא דפתר ליה מעין חלמיה שנאמר איש כחלומו פתר". הפתרון צריך להיות "מעין החלום", לא מנותק ממאויי הנפש. יש לתת אמון בנפש. להקשיב אליה בענוה. הפתרונות עלולים להיות מלאכותיים, ומשתיקים- משקיטים לזמן מה, אבל לא כאלה שנותנים מענה אמיתי לבקשה הנסתרת. כל פתרון- הכוונת דרך וביטוי מעשי צריך לכלול בתוכו את שתי הכשרונות הללו: כשרון ההקשבה מחד, וכשרון ההרחבה והמעוף מאידך. בכך, המשאלות שלנו ימצאו את מילויין בדרכים כאלה שאכן יביאו אותן למטרתן האמיתית והאיכותית, למטרות רוחניות ואידיאליסטיות ולא חומריות ופרטיות, (עיין גם בעין אי"ה לגמרא זו).
חיים שיתמלאו משאלות לבנו לטובה, אמן סלה.