כשאדם אוהב חברים ואחר כך הוא מתחתן ואוהב את אשתו, הוא צריך לסדר מחדש את כל האהבה שלו לחברים, כל האהבה לחברים צריכה לקבל עכשיו יחס חדש, פנים חדשות, עמדה מחודשת מתוך האהבה הגדולה יותר, הנישאה יותר שהיא האהבה שהוא אוהב את אשתו.

כשאדם אוהב את ריבונו של עולם, אוהב את תורתו, אוהב את מצוותיו. הוא צריך לבנות מחדש את כל אהבותיו האחרות. יש הרבה אהבות שאנחנו אוהבים בחיים, אבל האהבה העליונה, הנישאה היא אהבת ד' שהיא עכשיו הכלל, היא עכשיו הכותרת שמתוכה נדרשות כל האהבות לבירור ולפעמים לשינוי מאד מהותי, כי כל עלייה באהבה גוררת אחריה המון המון שינויים "ואהבת את ד' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".

לאהבה יש השפעות כלליות, על כל הלב שלנו, שכולל בתוכו המון דברים על כל מערכות הנפש שלנו ועל כל מה שנמצא איתנו באיזשהו מעגל של קשר ויחס. אהבת האב לבן צריכה לקבל פנים חדשות ככל שהאדם מתקדם באהבת ד'. "חוסך שבטו שנושא בנו", אדם שאוהב את בנו אהבה ראשונית, רגילה, פשוטה, למה שיוכיח אותו, למה שייסר אותו, למה שידרוש ממנו דרישות ערכיות- זה רק מעציב, זה לא ימצא חן בעיני הבן, מקלקל איזושהי אהבה. אלא שכיון שיש אהבה עליונה יותר, שהיא אהבת הערכים, אהבת האידיאלים ואהבת האמת, אנחנו נדרשים להגדיר מחדש מהי אהבת אב לבן. במובן הזה חוסך שבטו הוא שונא את בנו, ז"א שהוא לא הרים את האהבה לבן לאהבה עליונה יותר, לחד ש אותה.

עקדת יצחק מלמדת אותנו שאברהם נדרש לאהוב את יצחק אחרת, במבט אחר, בצורה שונה, אהבה אחרת לגמרי, לא אותה אהבה.

כך אנו בחיים עולים מאהבה לאהבה וככל שנעלה לאהבות יותר נשגבות, נצטרך להיפרד מהפרשנות הראשונית הקיימת לאהבות הקיימות בנו ולחדש אותן, ולרומם אותן לאהבה חדשה. "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו". האהבה היא הכוח הגדול ביותר בעולם, הכוח הדוחף והמניע. היא הכוח העיקרי. לא הפחד ולא האימה וגם לא הקנאה והתחרות הם הדחף האמיתי. הדחף העליון, הפנימי יותר, שאותו מברר לנו אברהם אוהבי, אברהם שכולו אהבה, לדעת שהאהבה הגדולה, האהבה לאידיאלים, אהבה לד' צריכה להוליד מקרבה את כל האהבות כולן ולהאיר אותן באור חדש.