בסופה של פרשת לך- לך מתגלה הקב"ה לאברהם ומבשר לו על כך שיוולד לו בן- יצחק. בפרשת וירא שוב חוזרת הבשורה כאילו לא ידענו עליה, אלא שהפעם מי שמבשר עליה אלו מלאכים, שלושה אנשים שבאים לבשר על לידתה הצפויה של שרה. על מה ולמה?
בכלל, המלאכים מופיעים הרבה בפרשת השבוע שלנו, המלאכים גם הופכים את סדום וגם מצילים את לוט. המלאכים גם מדברים עם הגר והם גם שעוצרים את ידו המושטת של אברהם- "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה".
מלאכים מופקדים על הדרך, "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך". מופקדים על המשימות, על הפרטים הקטנים שמובילים בסוף לחזון הגדול. אין מלאך עושה שתי שליחויות, המלאך שקוע כולו במשימה שלו, חי אותה לגמרי, לכן צריך שלושה מלאכים בפרשה, כל אחד למשימה אחרת. מלאך הוא בעל כנף, הוא עושה את מעשיו בנחישות, בזריזות, בהזדהות מלאה. הוא חי את הפרטים הקטנים ורואה בהם את חזות הכל. כך מתגלה אלינו אברהם, כך מתגלה אלינו שרה בפרשה הזאת. הם לא רק מכניסי אורחים באופן כללי, הם עסוקים בפרטים הקטנים- בסולת, בבַּקָר, בחמאה, בחלב, ובזריזות עצומה. בזריזות של מלאכים, בזריזות של בעלי כנף.
אברהם ושרה לא רק חולמים על יצחק, בפרשת השבוע הם יזכו ללידה. אברהם ושרה הם לא רק אנשי חזון, הם אנשים שיודעים לממש ולהתממש. יצחק הופך מחלום למציאות חיה. ככל שהאדם יותר חי את הפרטים בתנועה מלאה, בזריזות עצומה, גם הקב"ה איתו, שומר עליו בכל דרכיו ומציל אותו מאבן נגף, משחל ומפתן.
שבת שלום ובשורות טובות