משפטיך תהום רבה/ הרב עידו רוזנטל (תש"ע)
מה יעשה אדם ולא יחטא?
"רבי אומר: הסתכל בשלושה דברים ואי אתה בא לידי עבירה. דע מה למעלה ממך: עין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים" (אבות פרק ב', א').
יש מי שיתמלא פחד ורעדה, שהרי העונש הופך להיות מוחשי כל כך. אולי נדמה היה לו לאדם שמעשהו נותר כרגע ללא התייחסות, ורק ידיעה עמומה על הדין והחשבון המפורט שיינתן ביום הדין לכשיבוא, רק אז ישקלו המעשים, יידון האדם וייגזר פסק הדין. ומתחוור לו לאדם שלא כך הם פני הדברים: כבר עתה נרשמים הפרטים כולם בספר הוקלטו ונאגרו במאגרי מידע בלתי נמחקים, והרי הם עומדים ומעידים לחובתו.

ואכן המחשבה על כך מעוררת יראה. בימינו, עם התפתחות הטכנולוגיה, קל יותר לחוש את עוצמת הדברים. ישנן חברות המקליטות כל שיחת טלפון המתנהלת בינן ובין לקוחותיהן. בתחילת כל שיחה מודיעים לפונה שהשיחה מוקלטת ונאגרת במאגרי המידע של החברה. מובן שמעתה תוקדש יותר תשומת לב מצד הלקוח לדבריו, אף הפקידים מנסים להישמע אדיבים יותר.

יתרה מזה השפעתה של מצלמה, המתעדת אותו חזותית- "עין רואה". בלי משים עשוי אדם להתנהג אחרת, כאשר הוא מודע לכך שהוא מצולם, גם כשידוע שלא רבים יצפו בתמונותיו.

כל זה אמת ויציב מחדד ומעורר.

אך למעלה מזה תבוא ההתעוררות על גודלם, ערכם ומשמעותם של המעשים.

"כל מעשיך בספר נכתבים" אינו משמעותי רק לדין וחשבון עתידיים, לשכר או עונש שיבוא על המעשים של היום, כי- אם מעלה את מעשינו כבר היום לגובה אחר. אם כל מעשינו בספר נכתבים, נמצא שראויים אנו לחבר ספר! נמצא שמעשינו משמעותיים מאד עד כדי להכתב ולהשמר. כי פעולתם של מעשינו, גם הקטנים והאפורים, נוראה מאד בכל העולמות, גם אם איננו רואים זאת.

"מגיד לאדם מה שיחו" (עמוס ד') "אפילו שיחה יתרה שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה" (חגיגה ה'). אולם לא רק מה שוחח מגידים לו, אלא מה שיחו, כמו "מה אהבתי תורתך" שפירושו "עד מה", כמה הרבה: כמה גדול שיחו, כמה משפיע, כמה פועל לטוב או למוטב חלילה בעולם, מה ערכה של מילה שמוציא אדם מפיו.

גם כאן תבוא הטכנולוגיה המודרנית להמחיש לנו. נדמה נא אדם המדבר עם רעהו שיחת חולין קלילה. לפתע מתברר לו שבחדר זה בו הם משוחחים נעשה עתה ניסוי של מערכת הגברה ענקית, ושיחתם מהדהדת מתוך עשרות רמקולים רבי עוצמה ונשמעת באוזני רבבות מתקהלים. קל לדמות את המשקל שינתן מעתה לכל מילה שתצא מן הפה.

לא להשתיקנו ולהגביל את פעולתנו באה ההתעוררות הזו. להיפך, למלא את חיינו בערך רב, בגודל ובתעצומות הבאים עם הרגשת האחריות הכבירה.

הן הן הדברים שאמרנו לא מכבר, בתפילת ראש השנה: "כי זכר כל המעשים לפניך בא, ואתה דורש מעשה כולם. וגם את נח באהבה זכרת ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים"...

הזכירה האלוקית את האדם ואת מעשיו היא המשמעות הכבירה והערך הנשגב של כל מעשה, כל דיבור, וקל וחומר- עצם חיי כל אדם ואדם.
תפריט תפריט