משפטי ישראל / הרב עקיבא קשתיאל (תשס"ט)
"ותניא היה אומר ר' טרפון כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של עכו"ם אע"פ שדיניהם כדיני ישראל אי אתה רשאי להיזקק להם. שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני עכו"ם" (גיטין פ"ח).
פעמים שיזדמנו לפונדק אחד שני דרכים השונים בתכלית, אשר במקרה התאימו זה לזה באיזו נקודת זמן ומקום. והמביט מבחוץ יראה כאילו שוויון יש כאן, הרמוניה ושלום. אך אין זאת אלא בשל עיניו הטרוטות המביטות רק על ההתרחשות שבחוץ, ואינה שתה ליבה אל העומק של החיים, שהם הם החיים עצמם. וזאת עלינו לדעת, כי המקור ממנו נובעים דרכיה והנהגותיה של תורת אמת רחוק ממקור המשפט הגויי כרחוק מזרח ממערב, ואף יותר. כי לא כצורנו צורם, והמגמה המוליכה את חיי הגוי האיתן האחד לקוחה ממקור עליון של "אתה הוא עד שלא נברא העולם", ושמם של ישראל קדם לעולם, וכל ההנהגות המתפרטות אין אלא עילוי החיים כולם אל אותה שאיפה נשגבה של תיקון עולם במלכות שדי (וראה ערפילי-טוהר עמ' צ"ג, ובאוהת"ש פי"א, ו').

והנה, דייקה התורה בלשונה ואמרה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". לומר, שהמבקש הכרעה הרי הוא שם את המשפט לפני הדיינים. רוצה לומר, אין הדיינים ככלי עזר לפתור ספקותיו של האדם במקרה המסויים, אלא האדם מביא את עצמו לפניהם, ובעצם גישתו לפני הדיינים הרי הוא מכיר במקור המהווה את האמת של חיו, אשר מדריכתם ומובילתם אל תכליתם וייעודם. אשר על כן, אסורה אפילו ההזדקקות למשפטי העכו"ם, כי עצם הפנייה היא המביעה את יחס האדם לסמכות המהווה עבורו מדד לאמת בחייו. וכפי שכתב הרמב"ם ש"כל הדן בדייני עכו"ם ובערכאות שלהן, אע"פ שהיו דיניהם כדיני ישראל הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבינו" (הלכות סנהדרין פכ"א, ה"ז).

ואנו, החפצים להדבק באמת המקורית, נעמול ונצטרף לחשיפת המשפט האלוקי על פני כל ארץ, כי אין מלך אלא מלכו של עולם, ואין משפט אלא המלך המשפט, שמשפטו מקיף את כל חדרי ההוויה וחודר אל כל מעמקיה, ונזכה ונראה בגילוי מפעלו של שופט כל הארץ במהרה בימינו.

הערה: וכאן ההזדמנות להפנות תשומת הלב להתגברות התביעה לדון ע"פ משפטי התורה בעניינים שונים שבין אדם לחבירו, בפניה לבתי - דין לממונות וכיוצא בזה. דרישה זו - ויחד עמה בירורי המשפט הישראלי בתוך המציאות המתפתחת ומצביה המשתנים - היא בוודאי חלק מתשובת הגאולה השלימה, ומהווה צעד לקראת התגשמות מאוויינו: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה", ומתוך כך: "והסר ממנו יגון ואנחה", כי "כדאי הוא מינוי דיינים כשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתם" (רש"י, פרשת שופטים), בבניית תשתית לאומית שלימה הנאמנת לתרבות הישראלית המקורית, "אשר תשים לפניהם", לא עשה כן לכל גוי, ומשפטים בל ידעום. הללו-יה...
תפריט תפריט