קרוב אליך הדבר מאד / הרב עקיבא קשתיאל (תש"ע)
איך מרגישים "אלול", איך מגיעים לתחושה שמשהו מתרחש ומשתנה בנו, שהחיים אינם זורמים כרגיל.
אין קסמים, הכל בידיים שלנו, באלול ובכל השנה. שטף החיים ומרוצתם הוא האויב הגדול שלנו. גם משימות ותכניות חיוביות יכולות להכניס אתנו למסלול של עשיה שאינה נותנת פתח לחידוש. אנחנו רצים ממשימה למשימה, מצורך הכרחי אחד לצורך הכרחי אחר, וההתבוננות בעצמנו נדחקת. מה היינו רוצים, למה אנחנו מצפים, במה אנחנו חלשים, אילו נקודות אינן באות מספיק לידי ביטוי בחיינו. ומה ייחודנו, במה אנחנו טובים, מהי שליחותנו וכיצד נשלים אותה.
 
מעגל הזמנים שלנו מכיל בתוכו עצירות והפסקות רבות. שבתות וחגים,ואפילו תפילות וברכות. כל אלה הן עצירות, לטובת התמלאות הרוח, ההשתוקקות והצמאון, המחשבה וההתבוננות. אך גם אלה מתמלאים ב"משימות". השבת עוברת, והנפש נותרה צמאה, ה"משימות" בוצעו, הסעודות, האורחים, הילדים, וכל הדברים החשובים (באמת חשובים). אבל האדם פנימה עוד לא קיבל את שלו.
 
מוכרחים להקשיב לקריאתם של חכמינו ושל גדולי הדעה והמוסר- בואו חשבון. אל תהיו כסוס, כפרד אין הבין. עיצרו, יחדו לעצמכם זמן ומקום. בלי פלאפונים ובלי mp למיניהם. החיים מלאי אתגרים והזדמנויות. האירועים ה"קטנים" מביאים לפתחנו שוב ושוב את השאלות על תכונות הנפש שלנו- חוסנה ועדינותה, רגישותה ויציבותה. כשנתבונן באירועים, נתבונן בעצמנו- נוכל לדלות מהלכים חדשים של התחדשות ושינוי אמיתי.
 
התשובה באה מתוך בינה. לאחר ברכת "אתה חונן לאדם דעת", באה ברכת "השיבנו". הפסוק המתאר את התעוררות התשובה בפרשתנו מתאר תהליך דומה: "והיה כי יבואו אליך הדברים האלה, הברכה והקללה... והשבות אל לבבך... ושבת עד ד' אלוקיך...".
 
התשובה אינה מתחוללת מאליו. יש צורך להשיב אל הלב. וכדי להשיב אל הלב צריך להתבונן, לעכל, לבחון. זהו צורך קיומי. הכרח החיים דורש אותו.
 
התשובה במהותה היא תהליך פנימי, התוודעות האדם לחיים ולערכם האמיתי, ובכלל זה מחויבותו לעולם שלם של ערכים אליהם הוא שייך וקשור בעצם מהות נשמתו.
 
התוודעות, התבוננות, מחשבה- הם לב התהליך.
 
לדבריו של הרב סולובייצ'יק זצ"ל, זו הסיבה שלא נמנתה התשובה כמצוה מעשית בהלכותיו של הרמב"ם, אלא הוידוי: "כשיעשה תשובה... יתודה". הרמב"ם מתאר את הפעולות המעשיות המבטאות את התשובה, אך אין הם כל המצוה. המצוה עצמה איננה נכנסת במילים ובפעולות מסוימות. היא תהליך נפשי, בתוככי הדעת והרצון של האישיות.
 
וזה קרוב, בהישג יד, רק נפנה זמן, רק נייחד מחשבה, "כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו".
תפריט תפריט