"זאת חקת התורה" / הרב אליעזר קשתיאל (תשע"א)
"זאת חקת התורה". תחילת פרשת חקת עוסקת בנושא פרה אדומה, בסדר הטהרה המופלא מטומאת מת. סדר טהרה שהמח האנושי מתקשה להבין מהי בכלל טומאה, ומתקשה להבין איך שריפת פרה והטלת אפר עם מים מסלקת טומאה. על כך אמרו חז"ל: "חוקה חקקתי, גזירה גזרתי"- הרבה מעבר להבנה האנושית, למושגים ולשכל האנושי.
אנחנו חיים חיים  שיש בהם הרבה רצון להבין, הרבה רצון להזדהות, וטוב שכך. אבל צריך לדעת שאנחנו שייכים לעולם יותר רחב "לעולם יקבל אדם על עצמו עול מלכות שמים", מעבר לערכים שטמונים בנו והמחשבות והרצונות שנמצאים בתוכנו, אנחנו שייכים וקשורים למחשבות ורצונות מלכותיים- גדולים של מלכות שמים, מלכות של אידיאלים עליונים. ולא פעם אותה מלכות שמים שולחת לנו משימות, שולחת לנו אמירות כדי שנדע להתרומם אל משהו שהוא מעבר לעולמנו האנושי, כי יש נושאים שהעולם האנושי מתקשה להכיל אותם, יש מצבים שהעולם האנושי לא יודע לבד להתמודד איתם.

החיים ומהמוות זאת חידה. מהם חיים? מתי אדם חי? למה הוא מסתלק מן העולם? זאת חידה על אנושית, מעבר לעולם המחשבתי האנושי, מעבר לעולם הערכים שהאדם יכול לתת לו תשובות בהירות.

ופרשת פרה אדומה, פרשת סדר הטהרה מטומאת מת מקפיצה אותנו למושגים שמבחינתנו נפלאים ומוזרים, מעל- מעל לבינתנו. ואנחנו נאחזים בהם ומשתייכים לאותו עולם שמעלינו, לעולם המלכות שממנו באות ההכרעות, ממנו באות הגזרות, גזירת המלך. ממנו נגזרות החלטות ומעשים שלא תמיד העולם האנושי שלנו יודע להכיל ולהבין.

בגטו ורשה במהלך חג הפורים ציווה האדמו"ר לחסידיו לשמוח, והם כולם הביטו בו תמהים- איך? ועל מה? והוא אמר להם יש גזירת מלך, גזירת המלך ביום הכיפורים לצום ובפורים לשמוח.

יש את העולם שבו אנחנו חיים ויש משהו שבבת אחת מרים אותנו. יד עליונה מושכת אותנו בהבנה או לא בהבנה, בהזדהות או לא בהזדהות, מושכת אותנו אל מימדים אחרים, לסדר אחר. גזירת המלך באה אלינו ונותנת לנו את דרך התמודדות, דרך ההליכה במצבים שבהם לא תמיד העולם הערכי האנושי שלנו יודע ללכת בהם. "זאת חקת התורה"- גזירה גזרתי חוקה חקקתי.

שבת שלום ובשורות טובות.
תפריט תפריט