הם הגיעו לעלי צעירים, עם שאלות, חיפוש ורצון לגדול.
ישבו בביתי המדרש, למדו גמרא ואמונה, הקשיבו, התווכחו, צחקו וחיו יחד.
ומכאן – מבית המדרש שעל ההר – הם יצאו להגן על עם ישראל.

בדף הזה אנחנו זוכרים את בוגרי מוסדות 'בני דוד'– עלי שנפלו במערכות ישראל.
כל אחד מהם היה עולם מלא: תלמיד, חבר, בן, לוחם.

ב'בני דוד'  הם ספגו רוח.
רוח של תורה שנלמדת בעמל ובהתמסרות, של אמונה שלא נשארת בין הקירות אלא יוצאת אל החיים, של אחריות לאומית ושל נכונות לשאת בעול. בית המדרש הזה חינך לראות בשירות הצבאי שליחות – המשך טבעי ללימוד, לאהבת התורה ולאהבת העם.
הם יצאו לקרב עם נשק ביד – ותורה בלב.
עם אמונה בצדקת הדרך, עם תחושת אחריות עמוקה לעם ישראל ולארץ ישראל, ועם הבנה שהעמידה בחזית היא חלק מהחיים שעליהם התחנכו כאן.

ומשפחת 'בני דוד' זוכרת אותם.
הספסלים, דפי הגמרא, השיחות אל תוך הלילה והדרך המשותפת – כולם נושאים את חותמם. דמותם ממשיכה לחיות בבית המדרש של 'בני דוד', וממשיכה להנחות את תלמידיו בדרכם.

אנחנו נושאים את שמם בלב וממשיכים את דרכם.
לא שוכחים – ומתחייבים להמשיך לבנות כאן תורה, אמונה ואחריות, ברוח שאיתה הם יצאו.

יהי זכרם ברוך.