יראת שמיים ולימוד תורה | תפארת ישראל [20] פרקים י' – יא'
מטרת התורה היא שינוי הרצון, לא להוריד את התורה אלא לעלות אליה, לא רק לאהוב אותה אלא ליראה ממנה ולראות את גדולה. וזה תפקידו של הש"ס שלוקח אותנו מארבע הסדרים המעשיים, אל שני הסדרים האחרונים של קדושה וטהרה.
המצות הן גזרת מלך המביאות את האדם לנצחיות | תפארת ישראל [18] פרק ח'
קיום המצוות לא מתחיל מהשכל האנושי אלא הן גזרות אלוקיות. אין מטרתם תיקון המידות או עצות לחיים, הן גזרות מלך! התפיסה הפילוסופית אומרת שהנצחיות תלויה באישיות של חכמה (להתדבק בשכל הפועל) ועל פי זה השייכות לנצחיות לא קשורה לכל האנושות. ואילו ביהדות ההתקשרות נעשת ע"י קיום המצוות ואת זה כולם יכולים לעשות.
המפגש עם המצוות המעשיות מרומם את האדם | תפארת ישראל [19] פרק ט'
התורה והמצוות מביאות את האדם להיות יותר רוחני – מופשט ומימילא יותר דבק בקב"ה בניגוד לחכמות שהן לא משנות ומעצבות את הנפש וזה לשון תורה מלשון הוראה וכיוון
המצות הן הדרך אל הטוב האלוקי | תפארת ישראל [17 ] פרקים ז' -ח'
כל דבר בשביל להגיע אל הטוב שלו מצריך תהליך. כך זה בשתילת גרעין באדמה וכך גם בעולם הרוח. יש לאהוב את הדרך והתהליך. הנזק בעשיית העבירה הוא לא מעצם המעשה אלא בעובדה שהאדם התנתק מהקב"ה.
שיטות הרמב"ם, הרמב"ן, והמהר"ל בטעמי מצות | תפארת ישראל [14] פרק ו'
המצות הן גזרות מלך ולא הבנות האזרח | תפארת ישראל [15] פרק ו'
[מחלוקת הרמב"ם, הרמב"ן, והמהר"ל בטעמי מצות]
סיבת קיום המצות | תפארת ישראל [16] פרק ז'
קיום המצות נעשה בשביל להשתייך למלכות האלוקית. מצוה מלשון צו, לצרף את האדם להנהגת ה'.
מהי ההנהגה האלוקית | תפארת ישראל [13] פרק ו'
תפקיד המצוות איזון והתקדמות | תפארת ישראל [11] פרק ד'
גוף האדם נברא בגלל מטרות האדם מצוות הלא תעשה שומרות על האיזון שלא יפגעו העשה מביע את המטרות
מה הזכות בריבוי מצות | תפארת ישראל [12] פרק ה'
"רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" למה ריבוי מצוות זה זכות לישראל