הנחלת התורה בעם ישראל צריכה לבוא על ידי צייתנות ומשמעת | עין אי"ה על הסדר [9] ברכות א' פרק רביעי פס' י'
תפילת ערבית – נחלת הכלל או של יחיד בעל מעלה | עין אי"ה על הסדר [6] ברכות א' פרק רביעי פס' ד' – ה'
תוקפה של התורה בגלות ואופן לימודה | עין אי"ה על הסדר [7] ברכות ב' פרק תשיעי פס' שכז' – שכח'
שמירת תודעה בריאה בציבור | עין אי"ה על הסדר [8] ברכות א' פרק רביעי פס' ו'
אמונה שכלית ואמונה טבעית | עין אי"ה על הסדר [103] , ברכות פרק ג' פס' מט'
אדם שחי במציאות טבעית לא יכול להתסכל עליה מבחוץ. וכך גם בחיים רוחניים אי אפשר לחיות אותם בצורה חיצונית. לתלות את החיים על הקיר ולחשוב שאתה חי חיי רוח.
אדם חומרי אינו ראוי להתפלל, והחסרונות הבאים על האדם שיאנו נותן כבוד לתורה | עין אי"ה על הסדר [105] עין אי"ה ברכות א' פרק ג' פס' נב' – נד'
הלימוד המוסרי מפרטי ודקדוקי המצוות | עין אי"ה ברכות א' [102] פרק שלישי פס' מו' – מח'
מיהו חכם ומיהו הכסיל – ומה תפקיד הקורבנות | עין אי"ה ברכות א' [100] פרק שלישי פס' מג' – מד'
תפקיד הקורבנות – תיקון האדם שהחטא מקרי לו | עין אי"ה ברכות א' [101] פרק שלישי פס' מד' – מה'
אדם ישר, שהחטא מקרי לו, הוא סולד מהעבירה בהכרה פנימית – על פי התחושה המצפונית שלו – לאדם כסה מועילה הבאת הקורבן כאשר חטא – שהרי חטא באופן מקרי בשונה מאדם שהחטא מהותי לו, שמקיים המצוות רק כי כתוב בשו"ע.
בדברי תורה אין חשש לנטייה אחרי החומרנות | עין אי"הברכות א' [98] פרק שלישי פס' מא'
כאשר אדם ישר בעיסוקו בדברי תורה אין חשש לנטייה אחרי החומרנות בשונה מכל עיסוק נפשי/רגשי אחר