עזות הפנים – שורש ההתדרדרות ביחס אל הקודש | עין אי"ה על הסדר [5] ברכות א' פרק רביעי פס' ג'
סגולת תפילת ערבית – להגיע להשגות עליונות שלא בדרך הטבע | עין אי"ה על הסדר [3] ברכות א' פרק רביעי פס' ב'
שלבים בהתדרדרות היחס של התלמידים אל רבם ואל ערכי הקודש | עין אי"ה על הסדר [4] ברכות א' פרק רביעי פס' ג'
התפילה – השלמת רצוני הפרטי או השלמת האומה | עין אי"ה על הסדר [1] ברכות א' פרק רביעי פס' א'
מטרות התפילה: שחרית – לעמוד בניסיונות, מנחה – הפרחת כוחות הנפש | עין אי"ה על הסדר [2] ברכות א' פרק רביעי פס' ב'
המת בנידוי – ההתרחקות מפריצת הגדר | עין אי"ה ברכות א' [80] פרק שלישי פס' ל'
הפורץ גדר בדברי חכמים ונודה עד שמת בנידויו ולא חזר בתשובה רבנן שמים אבן על קברו להזהיר ולהרתיע שמעשיו חמורים כאילו נסקל שהסקילה היא המיתה המבזה ביותר = ללא מגע יד = לאדם כזה אנו לא רוצים להתקרב אפי' לאחר מותו כ"ז כדי להראות שפריצת גדר בדברי חכמים שקולה/מובילה לפריצה בדברי דאוריתא המחייבים סקילה
ביקורת לגיטימית על ת"ח היא זו שמגדילה את מוסריות התורה | עין אי"ה ברכות א' [79] פרק שלישי פס' כט' [חלק ב']
יש כמה אפיונים שאדם הממלא אותם יכול לבקר ת"ח – גם בצורה נוקבת ולא רק שלא יחשב מזלזל בכבוד תורה אלא יקרא "שפתיו ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" [לצערנו חסרות כמה דקות מהשיעור]
התנאים להעברת ביקורת על ת"ח | עין אי"ה ברכות א' [78] פרק שלישי פס' כט' [חלק א']
בכדי להעביר ביקורת, על המבקר להיות בעל תכונות המביאות את הביקורת להיות לגיטימית ולא חוצפנית וזלזול בכבוד תורה. וזה יהיה כאשר האדם הוא חכם, טהור לב וידוע כירא חטא. שאלו הן התכונות המינימאליות בשביל שהביקורת לא תבוא ממניעים זרים ואישים.