סדרה: ספר זכריה - הרב קשתיאל

ההתקדמות בגאולה והמלחמה האחרונה על ירושלים | זכריה [14] פרקים יג' – יד' פס ז'

אחרי תיאורי הישועה מהגויים וגאולת משיח בן יוסף תהיי התפרצות הדעת מירושלים בשפע כל כך חזק שתזרום אפילו עד הרי סדום ותנצח אפילו את דעות סדום, וזה יתחזק עד שכל נביאי השקר יתביישו בנבואתם וינסו להחביא את זה שהיו נביאים, ומשם ימשך הבירור הרוחני בין אומות העולם לעם ישראל עד שיישארו חלק מהגויים שהתגיירו ל7 […]

"היום הוא" – תיאור זמן הגאולה ביחס לאומות העולם ועם ישראל | זכריה [15] פרק יד' פס' ו' – סוף הפרק

יש תקופה שתהיה "אור בהירות הדרך" ותשתנה הגישה הפרטית הלאומית והבנלאומית לכל המאורעות ואפילו מעבר לכך תרבות ירושלים תהיה כל כך חזקה שכל התרבויות והאדאולוגיות האחרות יתקבצו עד שיופיע בעולם הנהגות ה' ושמו ביחוד.

כישלון המנהיגות בתקופת בית שני | זכריה [12] פרק יא' פס' ד' – סוף

פרק זה מחולק לשלוש שיטות בזמן נבואת זכריה – על בית שני, על בית חשמונאי, על בית ראשון ותחילת בית שני. וכולם מסבירים שמדובר בנפילתם של המנהיגים מיכולת הנהגת העם והאחריות שלהם לכל נפילת החורבן וחוסר ובתוך כל זה, וחידוש הנביא שמביא תקווה לכל היטוריית הגלות ותקופות החולשה של עם ישראל.

התחיה והזיכרון שמעורבבים יחדיו | זכריה [13] פרק יב'

פרק זה מתאר את תקופת חיינו, את מלחמת עמ"י לעצמאותו וגאולתו בצמוד לזיכרון המתים. שכך היא הגאולה- עוצמות של נצחונות, ניסים ושל תחיית כוחות אך במקביל אליהם הכאב על כל הנופלים. כאב עם רצון לנקמה על ההרוגים. ומתוך כך תיאור כיצד צריך להיות זיכרון ממלכתי ומהי הצורה הכונה לזיכרון.

חיזוק ההשגחה או הנבואה לעתיד | זכריה [11] פרק י'

בפרק זה רואים דיוק עצום של הנביא בתיאורו מה יהיה בעתיד הלא נראה לעין. יד זה אפשר להגדיר את בית שני כבית זמני עד לעתיד הנצחי, ומצד שני כחיזוק לבונים בהווה.

התגלות המשיח – תיאור הסיבה ותוצאת ההתגלות | זכריה [10] פרק ט' פס' ט' – יז'

רוב המפרשים לוקחים נבואה זו לעתיד, לימות המשיח, שמגלה אור מהעתיד כדי לחזק את הגולים העכשווים שיבואו עלזור בבית שני.

נבואת חיזוק בוני בית המקדש וגאולה ברוח אמת ושלום | זכריה [9] פרק ח'-ט'

למרות כל הקשיים וההפרעות והחלושות של בניית הבית ה' קורא לבונים להתחזק ולהמשיך לבנות. עם ישראל בימי הגאולה שיבואו יתאחד באמצעות אמת ושלום, בכך יתבטלו הצומות והגויים יתעניינו בעבודת ה' ואמונת תורה אמיתית, וירדפו כל הגויים אחרי ישראל על מנת ללמוד תורה.

מהות בית שני – גלות או גאולה ומטרתם של התעניות | זכריה [8] פרק ו' פס' ט' – פרק ח' פס' ח'

בירור תפקידו של בית המקדש שהולך ונבנה, ומתוך זה גם בירור היחס בין המלך לכהן הגדול, ומה תנאי קיום בית המקדש. ואחרי שאלת הגלויות על האם עדיין תריך להתענות למרות שבונים את בית המקדש, מסביר להם הנביא את המטרה של התענית, ובירור מה רצונו של ה' ביחס לשיבת ציון והסיבה לאי מימוש רצונו.

ביקורת ההשתקעות בגלות ותיאור מלחמות המלכים | ספר זכריה [7] פרק ה' פס' ט' – פרק ו' פס' ח'

המשך המראות שזכריה רואה, שדרכם מעביר לנו את המציאות שהייתה או שתהיהי. 2 מראות של המבט לקראת חורבן בית שני או ביקרות על אי עלייה של כל הגולה לארץ ישראל. וכן מבט על מלחמות העולם שילחמו הגויים אחד בשני, הנוצרים והמוסלמים.

מראות המגילה העפה והאיפה המושלכת | זכריה [6] פרק ה' פס' א' – ח'

זכריה ממשיך לתאר את מראותיו, והפעם יש לו שתי מראות שנחלקו על מי הם מדברים, על חורבן הבית או על גלות עשרת השבטים. מסרים הקשורים לבניין בית המקדש ולמציאות היותינו בתוך החברה המחייבת התרוממות מוסרית של כל הציבור.