סדרה: נתיב התורה תשע"ה - הרב קשתיאל

שליחי מצוה גדולים מעושי מצוה | נתיב התורה [52] פרק יז'

אדם שמהותו היא הליכה אל המצוות הוא שליח,מלאך, אדם שזוהי תודעת חייו הוא המקיים את העולם – עושה שליחות של הקב"ה ועל כך יקרא צדיק יסוד עולם

מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה | נתיב התורה [53] פרק יז'

כשהאדם מתגבר על יצרו וגם מזדרז בעשיית המצות הוא גדול במעלתו מהמלאכים.

מי שלא שימש תלמיד חכם כאילו לא למד | נתיב התורה [49] פרק טז'

שמירת המצוות – פלא! | נתיב התורה [50] פרק טז'

החיבור בין הגוף הגשמי לנשמה האלוהית הוא פלא, ונעשה ע"י המצוות שבאו מאת ה'

אם אדם שומר על מצוותיו של הקב"ה, הקב"ה שומר עליו | נתיב התורה [51] פרק טו'

איסור לימוד תורה בפני עם הארץ | נתיב התורה [47] פרק טו'

כאשר אדם לומד בפני עם הארץ הוא למעשה חושף אותו במערומיו ומוכיח לו שאין לו שום קשר למימד הרוחני ועל זה נאמר המשפט החריף "כאילו בעל ארוסתו ובניו".

מי מנהל אותך ? | נתיב התורה [48] פרק טו'

היות עם ישראל מנוהל על ידי החומר בלבד ומביט על המציאות מתוך מבט פרגמטי ארצי בלבד מנתקים אותו מכל אותם שישה דברים שמיצגת ההיבדלות מהחומר.

מי שאינו תלמיד חכם ראוי לשחיטה | נתיב התורה [46] פרק טו'

אדם שנושא האוכל הוא העיקר בחייו אינו מגשים את יעודו בעולם- לימוד תורה. ולכן משתמשת הגמ' בביטוים חריפים כנגדו עד שאומרת שהוא ראוי לשחיטה.

עזיבת התורה היא עזיבת החיים | נתיב התורה [44] המשך פרק יד'

כשאדם מחליט לעזוב חיי תורה הוא בעצם מחליט לוותר על החיים וזה מה שנקרא בפינו גהינום

שיחה בטלה – הוצאת הטעם מהחיים | נתיב התורה [45] המשך פרק טו'

התורה היא תכלית החיים במובן הזה שהיא הופכת אותם לבעלי משמעות – יוצרת לחיי האנוש תכלית ומטרה. דיבור בלא תכלית עוקר את הערך מהחיים עצמם