מזנותיו של אדם קצובים לו | מסילת ישרים [51] פרק כא' – כב'
צריך לדעת את האמת, שבגלל שמזונותיו של אדם קצובים לו אין קשר בין העבודה וההשתדלות אל גובה המשכורת והפרנסה עצמה, אז הוא לא טורח בה הרבה אלא מתפנה לכתחילת- עבודת ה', לעשות טוב ולממש את ייעודו [וזוהי תפיסת הענוה].
האיזון הנצרך בין ערכים | מסילת ישרים [49] פרק כ'
הסכנה הגדולה של החסידות היא שהאדם מתלהב אך שוכח את המטרה העליונה – יראת שמים, ולכם האדם צריך לבחון לא רק את המעשה עצמו אלא גם את השלכותיו / תוצאותיו. וכך יהיו פעמים שבהם החסיד ישתוק או "יותר על מצוה" כי בהסתכלות מערכתית זה יצור התנגשות בין ערכים.
חומורות – רווחיים והפסדים | מסילת ישרים [50] פרק כ' – כא'
מהות החסיד – הסנגוריה על ישראל | מסילת ישרים [48] פרק יט'
אחת משתי דרכי עבודתו של החסיד היא לימוד הזכות והסנגוריה על ישראל. בדורנו זוהי הדרך לתיקון אישי – דרך האחריות הציבורית
קנאת החסיד – התקוממות מתוך אהבה | מסילת ישרים [47] פרק יט'
קנאתו של החסיד נובעת מהבנתו שהחיים הם הקשר עם הקב"ה ולכן כשיש נתק הוא מתקומם נגדו ומנסה לתקן את המעוות
אהבת החסיד לאלוקיו | מסילת ישרים [45] פרק יט'
אהבת החסיד לאלוקיו אינה תלויה בדבר ואינה מתבטלת ע"י כלום בקריאת שמע בה נצטוונו באהבת ה' מופיעות שתי מדרגות שונות של אהבה מדרגת ההמון ומדרגת החסידים
האהבה – חוסר שפיות | מסילת ישרים [46] פרק יט'
כאשר אדם דבק ומאוהב בה' בכל מאודו הוא נמצא למעשה מחוץ למציאות וכל ענייניה המעשיים וההגיוניים אינם חשובים לגביו כלל – זו מדרגת החסיד
לכבד את הקודש לשים אותו במרכז | מסילת ישרים [44] פרק יט'

ישנם ביטויים שונים בגמרא ובהלכה לכבוד שמיחס האדם לקודש – ביטויים חיובים המוסיפים הדר לקודש וביטויים שלילים המפחיתים מכבוד העושה לעומת הגודל האלוקי
קיום מצוות מתוך כבוד | מסילת ישרים [43] פרק יט'
מידת החסידות אינה רק הכנעה וענווה כלפי המלך אלא גם רצון לכבד את מלכותו ולכך הבל נתן מבכורות צאנו
תפילה מלכותית – עבודת החסיד | מסילת ישרים [42] פרק יט'
היראה החיובית בעבודת החסיד – יראת הרוממות מביאה את החסיד לסגל לעצמו תפיסה מלכותית שמרוממת את מחשבותיו ורצונותיו ומקרבת אותו לקב"ה