דבקות בשליחות המביאה לשותפות | מסילת ישרים [60] פרק כה' – כו'
בדרכי קניית יראת החטא זה לא להסיח את הדעת ולהיות תמיד מרוכז ודבק בקב"ה שזה מוביל לשותפות שהיא מדרגת הקדושה. והדרך להגיע לשותפות חייבת לעבור דרך כל המידות שנלמדו עד כה
קדושה היא המביאה את העולם הבא אל העולם הזה | מסילת ישרים [61] פרק כו'
יראת החטא – ההפיכה למלאך | מסילת ישרים [58] פרק כד'
יראת החטא – יראה שחייה שליחות מוחלטת ומפחדת לפספס בה
כל מעשיך בספר נכתבים | מסילת ישרים [59] פרק כד'
הדרך לאיבוד מידת הענוה | מסילת ישרים [57] פרק כג'
הגורם העיקרי להפסד הענווה – מידת הגאווה שהיא יכולה להגיע מתוך כמה דברים 1. מתוך טיפשות כדי להיבלט 2. מתוך הנאה משיבוחין חיצונים 3. מתוך חוסר מחשבה וחישוב המציאות
הענוה היא ראית הטוב שמתקנת את העולם ותחבולות קניתה | מסילת ישרים [55] פרק כב' – כג'
הכבוד- האדם המכבד הוא המכובד. ע"י הסתכלות על נק' חיובית אצל האחר מרוממת ומגדלת אותו. ובצורה זו הוא מקדם א העולם ומחזק את הסובבים, לעומת בעל הגאוה שיוצר את מעמדו ע"י הנמכת האחר.
למה אי אפשר להתגאות ? | מסילת ישרים [56] פרק כג'
הענוה זאת תכונה חשובה ומהותית. הרמח"ל מציע מס' התבוננויות שעוזרות לאדם להיות ענותן
הענווה- תודעת שליחות מתמדת | מסילת ישרים [52] פרק כב'
תאיר, תדבוק במטרה ! | מסילת ישרים [53] פרק כב', בביאור מיד הענוה
העניו בהלכותיו מבין שהוא הולך בדרך ולכן אין לו זמן להתגאות במה שכבר עבר. הישיבה של האדם מסמלת את ההתמקמקות של האדם, ואם הוא עסוק בלהתמקם הוא לא שם לב למשימה. ומתוך חשבון זה, בשביל להצליח במשימה יש צורך פחות להיפגע ומתוך חשבון כדאיות, העניו מחליט שלא להיפגע.
השררה כעבדות ולא כמעמד | מסילת ישרים [54] פרק כב', בביאור מידת הענוה
