"אין אלוקים" – המקור, השורש והתקלה | מורה נבוכים [110] חלק שלישי פרקים טו' – טז'
מגיע הרמב"ם לחידוד התקלה של הפילוסופים של אנשי ימינו בתפיסת העולם של חוסר המוכנות לקבל כי אלוקים יודע בהווה ויודע העתיד ואין אצלו "בכח ובפעל" כבני אדם..
קטנות האדם היוצרת אוירה ויראת שמיים | מורה נבוכים [109] חלק שלישי פרק יד'
הרמב"ם ממשיך בהכנה לעיקר רצונו – המלחמה בגאווה הפילוסופית, ומתוך הניקיון מהגאווה יוכל לגשת ליחסי ההשגחה על האדם.. וכך מברר לנו הרמב"ם את זה שבגדר העולם המחודש אנו מגייעם למטרתינו – להכרה שכל דבר נברא עם רצון עצמאי ללא תלות בצורך השירות לאדם ושעל האדם להתמקד במשימתו שהוצבה בתחילת פרק א' – הידבקות בצלם אלוקים […]
מעמד האדם ביחס למציאות – שולט או שווה | מורה נבוכים [108] חלק שלישי פרק יג'
הרמב"ם מברר לנו את מקומו של האדם ביחס למציאות כשווה ולכל אחד כולל החיות מטרה מצד עצמה ולא ככלי משרת לאדם וכל זה כדי להרגיע את האדם מגאוותו והרגשת השליטה המוחלטת הקיימת בו וחידוד מקומו בהבדל בין היחס האלוקים אליו ולשאר החי לבין מקומו מצד החומר שבו ביחס לחי.
מורה נבוכים [90] – שיעור חסר
בשאלת תכלית המציאות | מורה נבוכים [107] חלק שלישי פרק יב'
המציאות היא רק טוב והיחס הנבון אל החומר | מורה נבוכים [105] חלק שלישי פרקים י' – יא'
הרמב"ם ממשיך בדרכו שאין רע מאת ה', אלא יש העדר טוב, וכאשר מגיעים ומעמיקים בסוגיית "החומר" בעולם שלכוארה הוא מקור כל הרוע במציאות, עולה השאלה כיצד הקב"ה יצר את מקור כל הרע. ומחדש הרמב"ם שזה שהחומר הוא דבר נפסד והכי בולט במוות זה עצמו מביא את האנושות להבנה שהוא לא התכלית, וזה מה שיוצר את […]
הרעות בעולם הם באשמתינו | מורה נבוכים [106] חלק שלישי פרק יב'
כשמביטים על כל הרשעה בהיסטוריה האנושית, תוהים האם גם זה יצירה אלוקית? ומחד לנו הרמב"ם שאינה אלא "העדר" – העדר של בורות וחוסר בהירות במטרת האדם והמגיע לו.
חציצת החומר ותפקיד המצוות | מורה נבוכים [104] חלק שלישי פרקים ט' – י'
יש ערפל ועננים בעולם כשאנו רוצים להתעלות ברוחניות, ומתוך זה אנו רואים גם קושי פיזי במציאות. ומחדד הרמב"ם שזה שהכל בגלל שאנו "חומר" והאדם שרוצה להתעלות רוחנית צריך לטפל בחומר שלו ולהביא אותו לשתף פעולה עד כמה שאפשר.
השחרור מהחומר כאמצעי להיות אדם | מורה נבוכים [103] חלק שלישי פרק ח'
כשאנחנו יודעים שהחומר מתבטל לצורה ומנסים להעמיק בזה ביחס למהות האדם, לתפקידו וליחסו לחומר הקיים במציאות אנו מגלים עוצמתית המבדילה ומבליטה את העיקר מול הטפל, ומתוך זה מתחדד לנו הנקודה הבעייתית באנוש שאינה במעשה אלא בהרהור, במחשבה באוירה שנוצרת, וזהו בעצם בירור עמוק ויסודי להגדרה המדויקת של ה"מרכבה".
המשך מעשה מרכבה בספר יחזקאל ובספר ישעיה | מורה נבוכים [102] חלק שלישי פרקים ו' -ז'
הרמב"ם עורך השוואה בין המראות של יחזקאל, ונותן לנו ראשי פרקים, ובכך ניתן ללמוד את העולם המופשט שהוא מנהל את המציאות ומתגלה אלינו לפי יכולתנו.