חשיבותו ופעולתו של הרצון לאחד ולאגד | מאמרי ראי"ה [21] מאמר האחדות
שיטת הרמב"ם בטעמי המצות | מאמרי ראי"ה [23] מאמר טללי אורות
שיטת הרמב"ם לא חלחלה בגלל שהוא סובר שטעמי מצוות הינם בגלל אירועי העבר ומשום שזה לא עבד בהוה צריך תפיסה אחרת
היהדות כוללת שיטות רבות ואינה כפופה להסבר מדעי אחד | מאמרי ראי"ה [24] מאמר טללי אורות פס' ב' – ג'
ארבעת העקרונות לחיי חברה | מאמרי ראי"ה [25] מאמר טללי אורות פס' ג' – ד'
תחילת המהלך של עם ישראל המאחד את ארבעת הרוחות רוח אלוקים,רוח המוסר המוחלט,רוח האמונה, רוח הלאומי
הנאמנות למצוות ומצוות סוכה | מאמרי ראי"ה [16] מאמר סוכה
ניצחון על הכפירה – הגברת חיי התוכן מתוך עריגה לאלוקות | מאמרי ראי"ה [17] מאמר תלמים
תפקיד עם ישראל להרים לנס את החיבור הקיומי/נפשי בקשר לאלוקים עם יחס ישיר לחיי האדם מידות/תכנים/רצונות/שאיפות
מעמדה של האקדמיה בתוך עולם בית המדרש | מאמרי ראי"ה [153] מאמר נאום בפתיחת המכללה העברית עמ' 306
יש שני סוגי רצונות בעם ישראל, 1 – הרצון לצאת החוצה ולהשפיע 2- הרצון להתכנס פנימה. בהיסטורית עם ישראל ראינו שפתיחת דלת בית המדרש לחוכמת אומות העולם מסוכנת ומצריכה דייקנות שלא תחדור פנימה השפעות זרות. מה הוא היחס בין התורה לאקדמיה?
הנגשת היהדות לעולם | מאמרי ראי"ה [154] מאמר נאום בפתיחת המכללה העברית
הישרדות מדעי הרוח בהכירה את מקומה ב"חקר היהדות". כשרוצים לפתוח את חוכמת ישראל לאומות העולם צריך לבדוק האם יש להם אמונת ישראל במעשים ובמחשבה, ושהם מכירים מהו המקור ומהו המפרש.
יסוד הראיה החיובית על תהליכי הגאולה המונעים ע"י כופרים בתורה ובאמונה | מאמרי ראי"ה [155] מאמר ממעמקי הקודש
בהתבוננות בהסיטוריה רואים שהתהליכים הגדולים התחילו מהאנשים הרחוקים ביותר. ככורש בימי בית שני, וכראשי הציונות בימינו. היש קשר ביניהם? כיצד הם מקבלים את הרוח? האם זה חיובי או מצריך מלחמה נגדם ונגד מפעלם?
ייחודיות פעולת הגאונים וחשיבות שרשרת הדורות | מאמרי ראי"ה [156] מאמר אוצר הגאונים עמ' 311
בגישתנו לתורה שבעל פה ללא חיבור למקור למשה רבינו עלול להישמט מאיתנו כל תפקידה וכוחה של תורה שבעל פה לכל ענפיה. בתקופת הגאונים זיהו את פיזור הגלות ולכן התחילו ליצור יחוד וחיבור חלקי הגמרא למשהו שמוציא לפועל "מעשי" ולא רק בהסתמכות על רב כזה או אחר.