כבוד ה' מלכות ה' ושכינה כתארים כלליים הכוללים בתוכם את מושגי האמונה | ספר הכוזרי [54] מאמר שני סע' ז'
כבוד ה' מלכות ה' ושכינה כתארים כלליים הכוללים בתוכם את כל מושגי האמונה, ענינו שלהמעבר מסוגיית התארים לסוגיית ארץ ישראל
מלך כוזר חוצה את הקווים אל היהדות | ספר הכוזרי [50] מאמר שני סע' א' – ב'
מעבר מהסתכלות חיצונית על היהדות אל הסתכלות ובירור מתוך היהדות שמוביל להפיכת החבר לרב ושאלות "עבריות" ע"י מלך כוזר.
העיסוק בתארי ה' | ספר הכוזרי [52] מאמר שני סע' ב'
הסברת "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם" ונק' נוספות במחלוקת הכוזרי והרמב"ם
מחאתו של ר' יהודה הלוי, וטעם מצוות ברית מילה | ספר הכוזרי [47] מאמר ראשון פס' קטו'
חלומו השני של מלך כוזר ותוקפו ההדרכתי | ספר הכוזרי [49] מאמר שני סע' א'
החלום חוזר ונשנה אך הפעם מקבל תוקף הדרכתי ממשי ומתגלה כחלום אמת. הכניסה אל המערה והתגיירותם של המלך וסגנו ובעקבותם כל העם הכוזרי כולו על ידי המפגש עם החיים הישראלים אפילו בצורתם היותר שפלה וגובעת.
העולם הבא בדברי חז"ל | כוזרי [48] מאמר ראשון פס' קטו'- סוף המאמר
על אף שבעבר הסברנו שהתנ"ך לא מדבר הרבה על העוה"ב, בדברי חז"ל יש פירוט רחב ומלא על גן עדן וגהינום.
כוזרי [42] מאמר ראשון
כוזרי [43] מאמר ראשון
היחס בין העולם הזה לעולם הבא | ספר הכוזרי [44] מאמר ראשון פס' קי' – קיג'
היחס בין העוה"ז לעוה"ב באורינטציה הדתית הגויית רואה את החדלון ושפלות העולם הזה כמעלה וגדולה לעוה"ב. בניגוד לאמונת ישראל הרואה את אחדות העולמות.
מהות העולם הנלמדת מהשפל אליו העולם מגיע | ספר הכוזרי [45] מאמר ראשון פס' קיג'
הגלות והצרות, ובכלל המצב השפל בעולם הזה כאשר ישראל בשפל מוסרי מראה את המהות האמיתית של ישראל הדבקים בעניין האלוקי, ואין שום מציאות של הצלחה ב"עולם הזה" ללא קשר אל הקודש.