הנביאים הם ממשיכי תורת משה ובידם לקבוע מצוות | כוזרי [111] מאמר שלישי פס' לט' – מ'
הקונפליקט הקראי ודיוק סמכות ההלכה ללא נבואה עד ימינו | כוזרי [109] מאמר שלישי פס' לח' – לט'
בסוגיית החודש אנו רואים פלונטר קראי, שלומדים דבר אחד ומאותו מקום לא מוכנים ללמוד דבר אחר, ומתןך הבנה זו שאי אפשר להחזיק מפלורליסטיות והמסורת ההלכתית מגיע ריה"ל לדיוק הבירור בגדר "מעתיקי השמוע" מאחרי ביול הנבואה – והחיבור הישיר למקור התוכן האלוקי.
התורה שבעל פה היא ההשתדלות שבתורה שבכתב | כוזרי [108] מאמר שלישי פס' לח'
ביקורת המקרא – ביטוי בן זמננו לקראות | כוזרי [107] מאמר שלישי פס' לח' – לט'
השתדלות בעבודת ה' ולא בעבודה פרטית | כוזרי [106] מאמר שלישי פס' לו'
ביקורת המקרא והסתכלות על התורה כאנושית | כוזרי [104] מאמר שלישי פס' לב' – לה'
בהבדל בין הקראים לבין חז"ל, אפשר לדקור נקודה אחת – האם את הקבלה של התורה אנחו מנסים לברר ולהוציא את התוכן הגנוז בתוכה (חז"ל) או שאנחנו קיבלנו ועכשיו קובעים בעצמנו את התוכן ללא ניסיון פתירת החידות שתוכן חבוי יתכנס בתוכה.
אין אות ללא תוכן | כוזרי [105] מאמר שלישי פס' לה'
המסורת – הקשר האלוקי | כוזרי [103] מאמר שלישי פס' לב' – לד'

הניקוד והטעמים – מסגרת הופעת ה' לדורות | כוזרי [102] מאמר שלישי פס' כז' – לב'
לפעמים כשאנו נגשים לתורה הוא לא מתאים לסברה שלנו וההגיון שלנו, המסורת שהתקבלה על ידי רוב מחכמה נעזרת רוב שחל דרכו ההופעה, ולכן נוצר המגן נגד שינויים שנובעים מחוסר הבנה. ולכםן הדברים הקטנים כטעמים וניקודים זה שורש שמירת התורה.
הכללים להעברת השמועה וחיובה לציבור | כוזרי [101] מאמר שלישי פס' כד' – כו'
הדרך שבה נדע בביטחון גמור שמה שמקבלים זה זה האמת המחוברת למקור. 2 גדרים עיקריים, 1- העתקת המשועות להיות מחוברים לציר השוזר עד מתן תורה שבה ההמון קיבל. 2- קבלת הרבים מרבים.