הנטיה הפנימית שבחסידות – ותפקידה בציונות ותחיית האומה | זרעונים [3] צמאון לאל חי
סיכום המפגש בין הנשמה והגוף [בלאומיות ובפרטיות] | זרעונים [4] צמאון לאל חי
הרוח כמטרה עצמית ללא מחויבות לחומר | זרעונים [1] צמאון לאל חי
תוצאת ההתנגשות בין עולם הרוח לעולם החומר | זרעונים [2] צמאון לאל חי
הקונפליקט הקשה בנשמה, אשר רוצה להגיע גבוה בשאיפות הרוחניות אך נמצאת בעולם הזה, עולם החומר אשר שם אותה ב"מאסר". גורמת ל"דורשי הרוח" לסלוד מהחומר. אך דברי חז"ל "העולם הזה פרוזדור לעולם הבא", מחדשים שבשביל להגיע לרוחניות חייבים את המעבר בעולם הזה. ואת הנק' הזאת מסביר הרב קוק במאמרים הקרובים.
היבדלות מהאומות כברכה או בריחה | זרעונים [30] מאמר ערך התחיה
אחרי שעסקנו רבות בכח הדוחף אותנו לתחיתנו אנחנו חוזרים לזכור מהי הדרך להוציא לפועל לכל האנושות את האמירה הפנימית שלנו. והיא כברכת אברהם שברך את כל העולם ע"י התדבקות באמת וצידקת דרכו.
המוסר בישראל – מהו ? ומה יחסו למוסר של אומות העולם ? | זרעונים [28] מאמר ערך התחיה
במבט ראשוני תמהים אנו היש הבדל בין המוסר העולמי למוסר בעמ"י? ומחדש הרב 2 נקודות עיקריות 1. המוסר בישראל מוטבע כחלק מהגנים של העם 2. המוסר בישראל נובע מתוך "הדבקות באלוקים" – דבקות בטוב לגמרי – מצד עצמו ולא מצד פרקטי מעשי כמו אוה"ע ששם המוסר הינו בשביל לקיים חברה תקינה
המניע לתנועה הציונות הקודש או החול | זרעונים [29] מאמר ערך התחיה
הדבקות האלוקית כהכרח בחירי, הכיצד ? | זרעונים [27] מאמר ערך התחיה
כהמשך לסוגיות העוסקות בין צימאון הרוחני לבין היכולת וידיעה לממש אותו. מביא לנו הרב את קונפליקט בין הדבקות האלוקית שהיא כטבע לא בחירי לבין צורך האדם להעלות את הדבקות מטבע וטבעיות אל השכל והרגש. בתחילה הרב עוסק בסקירה היסטורית של שנות ה"תוהו" בעולם ושנות הריפוי של אברהם עם ביאור תכונות עמ"י בעולם.
מה קורה לאידיאל כשהוא נכנס אל כלי | זרעונים [24] מאמר "נשמת הלאומיות וגופה" פס' ז
כשהאידיאל המופשט צריך להתממש במציאות יש סכנה שההכנסה של אל הכלי תיהיה בעבורו בית כלא. ורק האהבה של שיר השירים יכולה להפוך אותו לכלות הנפש.
השנאה העצמית בציונות החילונית | זרעונים [25] מאמר "נשמת הלאומיות וגופה" פס' ז
כאשר הלאומיות נדבקת לעולם הכפירה ונכנסת ליסודות פרגמטיים/כלליים/ביטחונים בלבד יגיע היום שיסלדו מהכל וישנאו את עצמם שנאה תהומית עד למצב של חוסר אמון בלאומיות אך ללא מציאת מוצא אחר