אור לנתיבתי [41] מאמר "אחדות המציאות השלמה" עמ' רמד'
אור לנתיבתי [49] מאמר "חטיבת החיים הישראלית" עמ' רעא'
אהבת ישראל אינה רגש נמוך אלא ציווי מגבוה | אור לנתיבתי [50] מאמר "אהבת ישראל – שיחה" עמ' שג'
לומדי התורה – טֵפִילִים או מרוממים? | אור לנתיבתי [51] מאמר "באורך נראה אור" עמ' רצט'
ישנם שני מבטים שבהם אפשר להסתכל על לומדי תורה והאם יוצרים גישות הפוכות אל עולם התורה ולומדיה – מבט חומרי ומבט תרבותי. במשקפיים חומריות נראה שאין בלומדים כל יעילות פרקטית אלא רק כעול על עולם העשייה, אך אין הם שמים לב שכך גם אמורים להביט על כל עולם אנשי הרוח – התרבות – הספורט ואולי […]
חיזוק הפרט על יד חיבורו לכלל | אור לנתיבתי [52] מאמר "אוצר הכלל" עמ' ריז'
מפגש עם אישיותו של הרצי"ה כהכנה לט' באב | אור לנתיבתי [53] פרקים אישיים כלל ישראלים פס' ד', ה', טו', יב'
הנהגת הציבור והיחיד – הכובש או המרים | אור לנתיבתי [54] מאמר "אורות הישועות" עמ' רלח'
בדרכי הנהגת ותיקון המידות יש שתי גישות עיקריות: הכובש -הבורר, המעלה – המרים. כמו שבאכילה ובחיי היום יום אפשר לזרוק את כל הלא רלוונטי לפח אך אפשר גם למיין ולמחזר את הדברים הרלוונטים, לקחת את המתנגד ולתעל אותו לטוב. אך מחדד הרצי"ה מה מקומה של כל גישה מול היחיד והציבור.
נפילת השפה העברית בגלות ותחייתו בשיבתנו לארץ | אור לנתיבתי [48] מאמר "חטיבת החיים הישראלית" עמ' רסח'
דרך האמת לחקירת הפרטים [וההשלכות לימינו] | אור לנתיבתי [44] מאמר "חטיבת החיים הישראלית" עמ' רפא'
ככל שהמבט כולל יותר המטרה בהירה הפרטים יהיו לאור אותה מטרה.
המסורת והאמונה בחיי הישראלי | אור לנתיבתי [45] מאמר "חטיבת החיים הישראלית" עמ' רפג'
מושגי היסוד של עם ישראל צריכים להילמד כדבר אורגני אחד עם ראייה כללית. ומתוך כך נכנס הרצי"ה לארבעת היסודות המהוות את "אופיו של המעשי" כארבע יסודות שנוצרים ממקור אחד ולא יכולים להיפרד מהלאומיות.