צורת ההסתכלות של עולם הסוד | אורות ישראל ותחיתו [22] פס' יג'
תכונת הסוד יוצרת תודעה של הסתכלות אחדותית ואורגנית על המציאות ולכן רוחשת כבוד לטבע, עד לנטיות היותר שפלות של החיים. מתוך ישרות שכוללת את כל כוחות החיים.
הנפילה מזוהמת הנחש ותיקונו של משיח | אורות ישראל ותחיתו [20] המשך פס' יב'
ההשפלה והנפילה הרוחנית שנגרמה מזוהמת הנחש הביאה להתפעלות נפשית מערכים חומריים – איבוד הטבע הפנימי של הנשמה התיקון לזה הוא אורו של משיח שמביא את אור התחייה לכל
משמעות צירופי שם ה' ושם אדנות המופיעים על חכמי ישראל | אורות ישראל ותחיתו [21] פס' יג'
צירופי שם ה' ושם אדנות הם הארת המגמה המוסרית העליונה של כל היש והופעתה וזה מופיע על חכמי ישראל ע"י השתייכותם לאותו מבט כללי ונצחי על כל היש
ההבדל שבין תפיסת היהדות את הרוח והחומר לבין תפיסת המינות | אורות ישראל ותחיתו [17] פס' יא'
בעלי המחשבה המשפיעים על העולם | אורות ישראל ותחיתו [18] פס' יב'
בעלי המחשבה הגדולה ע"י הסתכלותם הכללית והמקיפה פועלים ומשפיעים על המציאות בכך שחושפים בטבע המציאות את המגמה והתכלית האידאלית הערכית והמוסרית באופן שמתגלה בכל ערכי החיים ומחייה את האדם
חיבור הטבע עם מה שלמעלה מהטבע ע"י החיות הישראלית של האחדות והמגמה | אורות ישראל ותחיתו [19] המשך פס' יב'
אורות ישראל ותחיתו [12] פס' ח' [חלק א']
דתיות פרטית ותאותנית לעומת שאיפת אין סוף | אורות ישראל ותחיתו [16] פס' י'
המינות העוסקת במושג אלוקים ו"זוקפת לבנה", כלומר עושה מהתביעה הדתית שהיא לבנה מהבניין הכללי חזות הכל ובעצם מבקשת חוויה דתית ותאווה. לעומת ישראל השואפים לבניין הכללי, לשלמות ולמגמה שביסוד החיים כולם.
ההתנגדות החריפה של ישראל למינות | אורות ישראל ותחיתו [11] פס' ז'
גנבת אורות הקודש | אורות ישראל ותחיתו [10] פס' ו'
הגנבה באה לידי ביטוי אצל הגנב בהתמקדות ברגש הדתי, כשהוא מנסה לתת לעולם את הרגש הדתי ללא מעשים ועבודה מעשית. ובניגוד לו נמצא עמ"י שהחיבור לאלוקיו הוא לא רק בתחושה אלא גם התנהלות היומיומית. והתיקון העולמי יעשה ע"י כך שעמ"י יצליח לזכך ולתקן את הרגש הדתי אצלו ומתוך זה לכל המציאות.