חיזוק כח הדמיון לפני הופעת רוח הקודש | אורות ישראל ותחיתו [34] פס' יז'
תיקון המינות על ידי ריכוז הקדושה בישראל | אורות ישראל ותחיתו [31] פס' טו'
תיקון "הקורחות האנושית" (נצרות) הוא בתחיית ישראל בארצו ומתוך כך השפעה על כל העמים
המינות – הרדיפה אחר האקסטזה הרחונית | אורות ישראל ותחיתו [29] פס' יד'
המינות והע"ז הן בנות של הרשעה. הע"ז זו רשעה חיצונית – לקחת את הצדדים התאותנים של החיים ולהעצים אותם. והימנות זו רשעה נסתרת- היא רואה את האידיאל בהנאה אבל בצורה הרוחנית שבו. ובכך היא לא משנה את הבן אדם אלא רק נותנת לו אקסטזה רוחנית.
האם מתאימים את החיים לאמת או את האמת לחיים | אורות ישראל ותחיתו [30] פס' טו'
המינות במקום לקדש את החיים ולהתאימם לאמת מנסה להתאים את האמת לזוהמה ולשפלות של החיים
קול הנבואה | אורות ישראל ותחיתו [26] פס' יג'
אחדות הטבע והנס | אורות ישראל ותחיתו [27] פס' יד'
כפרת הגלות וצרותיה | אורות ישראל ותחיתו [28] פס' יד'
במהלך ההיסטוריה עוברים עמ"י 4 מיתות בית דין. מיתות אלה הם הענשה אלוקית שעניינה היא כפרה אלוקית והעלאת כוחות הנפש אל הגבורה והטוב היותר מתאימים לאמת ולרצון האלוקי. זהו עמוק הדין האלוקי בשיתוף הרחמים.
תפקידם של כבירי הכח | אורות ישראל ותחיתו [25] פס' יג'
תפקידם של כבירי הרוח- החכמים אשר בקודש משכנם, להביא את הקודש והגובה העליון אל ההמון ולסגל את המבט הרואה את הדבר הטוב והפועל בכל עפ"י דרך ה' ובכך מוצאים הם לפועל את הסגולה.
ציפית הישועה ככח פועל | אורות ישראל ותחיתו [24] פס' יג'
שני שלבים בהסתכלות על הטבע| אורות ישראל ותחיתו [23] פס' יג'
המוסר בראשיתו נלחם עם הטבע אך זאת לא התכלית, התכלית היא הקדושה שהיא הולכת עם הטבע, רק בטבע העליון שבו הטבע מופיע ופועל טוב ישנו את שורש הטבע והנס- המקום בו הם מתאחדים ומתברר שהטבע הוא רק ענף של אותה הארה מאחדת של הנס העליון.