המשמעות שבקיום המצוות העתידיות בהווה | אורות התחיה [9] פס' ה'
השאיפה אל העתיד מפריחה ומחייה את הווה. וע"י דקדוק במצוות השתמרה האש ועכשיו זוכים לתחילת הגאולה. הביטוי של המצוות כזכרון לחיים הלאומיים של ישראל
ההשפעה התרבותית של בית המקדש | אורות התחיה [10] המשך פס' ה'
חשיבות העיסוק בתאוריה [בתורה] כבסיס לעולם המעשי | אורות התחיה [11] פס' ו'
הצורך במקור השראה בבניין חברתי | אורות התחיה [12] פס' ז'
הצורך בהבנת הרקע שגרם לצמיחת אנשים גודלים. והזחרה לא"י לאחר הגלות מצריכה הכנת כלים חדשים. לימוד תנ"ך באומה מטרתו לרומם את הרוח.
האינסטינקט הלאומי של ישראל ואומות העולם | אורות התחיה [4] המשך פס' ב'
מה דוחף את האינסטינקט ומכתיב את ההתנהגויות של האומות וישראל? האם קיים חופש ובחירה בהתנהלות של אומה? שני הצדדים של האומה הישראלית אמונה טהורה וההופעה שלה במציאות
היחס בין התפתחות המדע והיצירה לחיי התורה בישראל | אורות התחיה [5] המשך פס' ב'
התוצאה שמתרחשת כאשר כופים על חברה ערכים שלא מתאימים לה.
היות טוב לכל- הלאומיות הישראלית | אורות התחיה [6] המשך פס' ג'

למרות שאצל אומות העולם הלאומיות גורמת לשכחת המוסר וזיכוכו, באומה הישראלית המצב הפוך. עמ"י תכליתו- היות טוב לכל.
המצאות של חסידים באומה מאזנת את האומה | אורות התחיה [7] המשך פס' ד'
המצאות של נשים קיצונים- חסידים בחברה, מאפשרת לחברה להתעסק ולהתמודד על כל הצרכים המעשיים ודעות אחרות שקיימות בעולם.
אהבת ה' באומה שלמה | אורות התחיה [2] המשך פס' א'
אהבת ה' ביחיד ובציבור. החידוש של עם ישראל כעם שלם שאוהב את ה'. וההתנגשות של המוסר עם הצורך של האומה להיות מוסרי.
התגדלות הצמאון לאלוקים בעת התחיה | אורות התחיה [3] המשך פס' א'
החידוש של עת הגאולה- התחדושת האהבה לה' והצמאון לאל חי, שזהו הכח הדוחף אותה.