סדרה: אורות התחיה [תשע"ג] - הרב קשתיאל

דחיית כוחות רעים בזמן השיבה לארץ | אורות התחיה [26] פס' כ'

בעמ"י נמצאים כוחות שונים ושאיפות שונות ואת כולם צריך בעת תחייית האומה, אפילו אם אלו כוחות רשעה. ולכן צריך להתאמץ ולהוציא הטוב שבהם.

שריד קטן מדבר גדול הוא יותר יקר מדבר קטן שלם | אורות התחיה [19] פס' יד'

מה שמחייה את האדם זה התקשרות לחיים. כאשר אנחנו נפגשים עם אדם / מציאות שפשוט חייה חיים שלמים, זה כובש את הלב.

ההתרחבות החומרית- לכתחילה ולא בדיעבד | אורות התחיה [20] פס' טו'

הקדושה מביאה להתרחבות כוחות החיים הגשמיים והרוחניים והעברה מצמצמת אותם.

החזרה לחיים ממשיים (חומרים) בארץ ישראל | אורות התחיה [13] פס' ח'

החיים האמיתיים והממשים של עמ"י מתקיימים רק כאשר האומה קשורה לא"י. בירור הזהות שלנו על ידי הארץ.

שמירת הטהרה והמוסריות של הרוח הלאומית בעמים ובישראל | אורות התחיה [14] פס' ט'

צמאון- הנקודה שמחייה ומקיימת את האומה | אורות התחיה [15] פס' י'

הכח הדוחף את האומה הישראלית הוא הקודש. העליות והירידות של ישראל תלוים באיוכת ורמת הצמאון. והגדלת הצמאון מקרבת את הגאולה

העיסוק ברצון האלוקי | אורות התחיה [16] פס' יא' – רק חצי מהשיעור

הלאומיות בישראל מיצרת מידות טובות | אורות התחיה [17] פס' יב'

הלאומיות בישראל שונה משל שאר האומות, בישראל היא גורמת לאכפתיות מהאומה והעם ומידות טובות. ואת הנק' הזאת האקדמיה לא מבינה ולכן מנסה לסרס את הלאומיות

התאמת ההארה ע"פ גודל הכלי של המקבל | אורות התחיה [18] פס' יג'

ככל שעמ"י מגדיל את הצימאון וכלי הכיבול שלו מתגדלת הארתו של הקב"ה. וכך גם באדם הפרטי- צריכה להיות התאמה בין המקבל למה שמוצג לו

הצורך בהשלטת האידיאל על המציאות | אורות התחיה [8] פס' ה'

הטעות היסודית שלנו היא עזיבת "אתה בחרתנו מכל העמים"- שכחת עצמנו ובכך שכחת גדולתנו.