תרבות ישראלית בעת התחיה | אורות התחיה [34] פס' כט'

המפגש עם הטבע צריך ליצור רוממות, אבל בחו"ל כשהמפגש חלקי ונמצא במשבר זה לא יכול להיווצר, ובא"י רואים איך כמות ואיכות התרבות היהודית מתגבר ומתעצם.
אליהו מבשר שלום- מלחמה בטבע או שלום עמו | אורות התחיה [35] פס' ל'
אליהו מגיע בשביל לבשר שלום ולפייס בין הצד שלוחם עם הטבע לבין הצד שמביע אמון בטבע ומוצא בו קדושה.
כשהעולם הרוחני מתרחב נדרשים יותר "כלים" להתגלות בהם | אורות התחיה [32] פס' כז'
מערכת היחסים שבין הקודש והטבע | אורות התחיה [33] פס' כח'
כשעם ישראל חוזר לא"י הקודש צריך לבסם ולרומם את הכל. לא ע"י מלחמה ומאבק אלא ע"י הופעתו ביותר תחומים.
הפער בין משבר חיצוני והתעלות פנימית | אורות התחיה [31] פס' כה'- כו'
האהבה הלאומית כמכפלה של אהבת ה' | אורות התחיה [29] פס' כג'
חשיבותו של שיח ברמה הלאומית ולר ברמה הפרטית. חיבור לזהות הישראלית מתוך הגישה ושיח הלאומי ולא מתוך דברים נמוכים וזמניים.
הקישור לכלל ישראל כבסיס לעבודת ה' | אורות התחיה [30] פס' כד'
אין עבודת ה' שבאה ממקום פרטי שאינו מחובר לכלל האומה. לכן התפילות פותחות באבות האומה ונעשת דווקא בציבור. צדיקים שמקושרים לאומה לא מתמקדים בחסרון של בניה אלא בשייכותם לכלל. ומחשבות שטנה ופירוד נובעות מהבנה שטחית של התורה.
אחריות על האחדות על אף חילוקי הדעות | אורות התחיה [27] פס' כא'
הלאומיות אינה סותרת את הקודש אלא מחזקת אותו | אורות התחיה [28] פס' כב'
אש הלאומיות עלולה להיתפס כסותרת את אש הקודש אך האמת היא, שהיא רק מחזקת אותה. 1) הייחודיות הלאומית שמתבטאת בקיום המצות השמעיות. 2) קיבוץ ערכי ישראל מבין האומות והעמקתן- המצות השכליות.
התעוררות כוחות החיים בזמן הגאולה- היחס בין אנשי הרוח ואנשי המעשה | אורות התחיה [25] פס' יט'
בעמ"י בעת הזאת מופיעים כוחות קיצונים הפוכים הבונים את האומה. ויש צורך שיהיה קשר בין עולם הרוח ועולם החומר והעשיה.