הלאומיות והפרט והיחס לתורה | אורות התחיה [45] פס' מב'
ככל שהלאומיות מחוברת לשורשיה, כך הפרט יכול לשאוב את מידותיו ממנה ולא מהתורה הפרטית. אבל אם חלילה קורה ההפך, הפרט נאלץ להתחבר יותר לתורה הפרטית.
עיקול הדעות הבאות ממקורות זרים | אורות התחיה [44] פס' מא'
כאשר עמ"י חוזר לארצו יש בירור של ניצוצות המגיעים מהאומות בעולם והגישה היסודית אינה גישה של "חומה" אלא הכלה הדרגתית בבירור הטוב שבהם.
דמותו של הסופר ואיש התרבות (ועיסוק בתרבות שאנו צורכים) | אורות התחיה [41] פס' לו'
בפסקה זאת מסביר הרב את הקווים הנצרכים והתהליכים הנדרשים ע"מ לפתח אנשי תרבות המגיעים מתוך אמונה וטהרה. ואת האחריות והמחויבות של הציבור הכללי בשמירה על התרבות אותה הוא צורך.
הטהרה הנדרשת מאנשי התרבות | אורות התחיה [42] פס' לז'-לח'
ע"מ שיהיה ערך אמיתי ועמוק לספרות החול והתרבות בכלל, צריך הסופר להיות אדם מלא תורה, מידות ובעיקר טהרה. אחרת יצירותיו יהיו מלאות טומאה וקלקול וכל עניינם יהיה האינטרס האישי של יוצרם.
משמעותה החיובית של החוצפה | אורות התחיה [43] פס' לט' – מ'
ע"מ להסביר לעצמנו כל מיני אמיתות אנחנו צריכים כלים שיעזרו לנו לעשות זאת לדוג' דמיון ורגשות. ובשביל שהמפגש עם העולם של האמיתות המוחלטות לא יפרק יהרוס וישתק את החיים צריך לחזק לפני כן את הכלים שהם החיים עצמם. ובכך החוצפה עזרת, היא ממעטת את האור ומגדילה את הכלים. במטרה שכשהאור יחזור הכלים יכולו להכיל אותו.
טהרה- השידוך בין החומר והרוח | אורות התחיה [40] פס' לה'
כשאנו חוזרים לארץ יש חזרה לעיסוק בנושאים בהם הקודש אינו מוחלט. והטהרה היא זו שמאפשרת את חלות הקודש גם בצדדים הנמוכים יותר של החיים- החומר.
התפתחות חומרית ומדרגות בכוונה | אורות התחיה [39] פס' לד'
הרוח כמנוף להתקדמות והתפתחות המציאות | אורות התחיה [36] פס' לא'
ההתפתחות הלאומית החומרית בא"י נובעת מדחף להופיע רוחניות יותר גדולה ועשירה. ובמצב המדולדל של האומה בגלות לא היה ניתן להופיע תורה ומצות בצורה שלמה.
התקדמות הגאולה בשני נתיבים | אורות התחיה [37] פס' לב'
הרב קוק רואה ומראה בגאולה המתרחשת לעיננו שני מבטים: חיצוני ופנימי. במבט החיצוני לא כל הזמן רואים התקדמות ואידאל בצורה שבה היא מתקדמת. ובמבט פנימית, מסתכלים על הגאולה המתקדמת מתחת לפני השטח והכוחות המניעים את השיבה לארצנו.
גבורה חומרית וקישורה אל הקודש בא"י | אורות התחיה [38] פס' לג'
בתקופת הגלות, החומריות סתרה את התקדמות הרוח ועכשיו בשיבה לארץ יש להתרגל מחדש שגם בחומר קיימת קדושה. והרוחניות צריכה חומר חדש וחזק בשביל להתעצם ולהופיעה בשלמותה.