אורות התחיה [54ב] פס' נג'
האמונה הישראלית ופריחת התרבות | אורות התחיה [55] פס' נד'
האמונה הישראלית מפריחה את התרבות ואת האישיות. אמונת ה' אחד היא כוללת את כל החיים, אך בעקבתא דמשיחא יש חוצפה הכופרת בדבר, מתוך הרגשה מוטעת שהאמונה פותחת את החיים.
פריחת תושב"ע בעת התחיה והיחס המתחדש אל התושב"כ | אורות התחיה [52] פס' נ'
בגלות קיים ניתוק בין תושב"ע ותורה שבכתב שגורם לכך שהתושב"ע תהיה מצומצמת וחלקית, ובעת התחיה הן מתחברות והתושב"ע חוזרת ופורחת ומעצבת את החיים.
בירור הסיגים במושגי האמונה בעת התחיה | אורות התחיה [53] פס' נא'
בניין התורה בעת התחיה מתוך אחריות לאומית, מושגים כמו אמונה ויראה עשויים להתפרש כפסיביות ושיתוק. ותפקיד התורה הוא לברר את המושגים ולהיות הבסיס לבניין האומה מתוך, ולא כוח מנגד ושולל חלילה.
ראית הפרטים המצטרפים למגמה אחת | אורות התחיה [51] פס' מח' – מט'
הרב קורא להתקדמות בהבנת הגאולה וזה צריך להעשות ע"י ראיית הפרטים ממקום גבוה יותר המחבר את כולם למגמה אחת.
לידת הכפירה – חוסר האיזון בין אורות [אידיאלים] וכלים | אורות התחיה [50] פס' מז'
הכלליות – יכולת התיקון | אורות התחיה [49] פס' מו'
ההפשטה מאפשרת לאדם לכלול יותר ולא להשתעבד למוחש ולמוגבל וזאת הגדרתו של האדם. שמכוחה הוא גם עסוק בתיקון- תיקון עולם המידות, תיקון העולם ותיקון המלאכה.
הציבור חייב שיהיו בו רשעים | אורות התחיה [48] פס' מה'
החכמה המאחדת בין החיים ובין התורה | אורות התחיה [46] פס' מג'
בעת התחיה מתבלטים הבדלים בין החלקים בעמ"י שחיים ע"פ רובד הנפש- האינסטינקטים והטבעיות, לחלקים החיים ע"פ רובד הרוח- נאמנות ומסירות על התורה והמצוות. והצדיקים העליונים, כדוגמת דוד המלך, מצליחים לחיות ללא סתירה זו, ובכך מביאים לשלום ולאחדות בעמ"י.
הטלטלה בין החומריות והרוחניות | אורות התחיה [47] פס' מד'
בעקבות העזיבה של הארץ לאחר חורבן הבית לגלות. עמ"י זנח את ההתעסקות בחומריות והתעסק רק ברוחניות. בתהליך השיבה והחזרה יוצר תהליך הפוך של עיסוק בחומריות.