חיקוי הגויים וסילוף ההיסטוריה הלאומית | אדר היקר [37] "רעיונות לתולדות האדר"ת" פרק ד' עמ' נד'
תקלה נוספת בחקיינות תרבותית היא בעניין "הסקירה ההיסטורית" של האומה. כי אם המבט שלי הוא מצד אומות העולם שהכל הוא מתחתית והו8כלים ועולים, זה בעצם מוחק את כל העבר וצועד רק על העתיד. דבר שהפוך מכל יסודות האמונה וההבנה המינמלית בתהליכי האומה היהודית.
חקיינות הגבורה העולמית – סילוף האמת | אדר היקר [38] "רעיונות לתולדות האדר"ת" פרק ד'
2 דוגמאות להחטאת האמתץ דרך החקיינות הזולה – העיסוק בגוף, הסקירה ההסיטורית. ועכשיו עניין הגבורה – מאיפה אנו שואבים לתרבותינו את "גיבורי העל? מי הם הנערצים והנלמדים כדמויות המופת? שעליהם תישען כל התרבות היצירה וכל החינוך?
הגבורה הלאומית, ישראלית | אדר היקר [39] "רעיונות לתולדות האדר"ת" פרק ד' עמ' נו'
עם שיראל מיוחד בכך שבלי עשיית תכונותיו היחודיות נופל למוסריות נמוכה מהגויים, והגויים מבחינתם יודעים שעם ישראל צריך להפיץ ולהנחיל מציאות חדשה בעולחם.וככל שעם ישראל ידבק במקורותיו גם כל הגויים השנואים ביותר ידבקו ויזהו את הקריאה החדשה היוצאת מציון.
חקינות התרבות האירופאית | אדר היקר [40] "רעיונות לתולדות האדר"ת" פרק ד' עמ' נז'
אומר הרב שבהקמת התנועה הציונית עלינו לחזור למקורותינו לבנות לא כשהוואה וחקיינות מעמי אירופה, שכל דבריהם יפים מבחוץ אך מסבפנים הו אכבלון נפוח מלא ברעי.
מה קורה כשאר מערכת החינוך יונקת מ"בורות חיצוניים"? | אדר היקר [41] "רעיונות לתולדות האדר"ת" פרק ד' עמ' נח'
נקודה נוספת שהחקיינות הורסת היא בחינוך בבתי הספר, כשהם יונקים בצורה ישירה מבורות חיצוניים בלי מסננים, זה יוצר יצורי כלאיים שמצד אחד רוצים ומדברים ציונות אך כל רצונם מחשבתם ותרבותם זה הידמות לאומות העולם, וכעבור זמן זה מאבד את כל הציונות.
שאיפות האדר"ת והמחסום שמונע את הגשמתם | אדר היקר [42] "רעיונות לתולדות האדר"ת" פרק ד' עמ' נט'
נכנס הרב לדמותו של האדר"ת, ומבאר למה חשוב להכיר את האי הצלחתו, ואת הצורל שלנו לנסות יותר חזק.
האמת שיוצרת אמונה ונאמנות | אדר היקר [34] "רעיונות לתולדות האדר"ת" פרק ד' עמ' נ'
אנו מבררים ביסודות האמונה דרך מידת האמת. אנו רוצים ליתו ר"גדולים" שכל תשדורת החיים שלהם זה אמת, שכל ההפך יוצר חוסר אמונה בה' וחוסר אמונה בה' יוצר חוסר נאמנות במציאות באדם ומשם התוצאה הישירה לבגידה במשפחה בנפש בכוחות האדם.
סוגיית האמת – בחופש הדעות והתדמית | אדר היקר [35] "רעיונות לתולדות האדר"ת" פרק ד' עמ' נב'
עם ישראל לא חושש מדיונים אך כשהם מגיעים מתוך נמיכות מחשבתית דרך המבט "הרציונל" – הוא מביא לכפירה ולחוסר יכולת דיון. והתץנועה הציונית צריכה לזכור לשמור את השכל כעיקר ואת חיזוק והביטחון כאמצעי ולא להפוך לקיצונית שמצליחה להביט במרחב צר אופקים ומחשבה.
המעמד והיחס ללומדי התורה בישראל | אדר היקר [29] "רעיונות לתולדות האדר"ת" פרק ד' עמ' מג'
אנו רגילים לבחון כל דבר על פי התוצאה המעשית, אך יש תחום אחד שאינו נבחן לפי הפרקטיקה וזהו התרבות הלאומית, הרבה אנשים מתעסקים בתרבות למרות שלכאורה אין בה משהו, אך ידוע לנו שעם בלי תרבות אין לו עתיד, וכך הם לומדי התורה לפני הפניה לךתוצאות להשלכות הם היוצרים פה תרבות ליצור בעם שיח תרבותי תורני […]
"דרך ארץ קדמה לתורה"- צורת לימוד התורה | אדר היקר [30] "רעיונות לתולדות האדר"ת" פרק ד' עמ' מד'
הרב מלמדנושכלל זה נוגע ל"אמונת הדעות ותצורת הלימוד" שכל מושג שאנו בארים להיפגש איתו בין טבעי בין אלוקי הכל מתחיל מהצד הטבעי ועל גביו מתעלים למדרגה שהתורה יוצרת בנו.