סיבות הגלות והסימנים לסיומה | אדר היקר [58] "מאמר הדור" עמ' קטו'
שתי סיבות מעורר הרב במציאות הגלות, 1- שחיתות במערכת הציבורית, 2- האיזון הציבורי בין השיאפות הרוחניות לגופניות. שבשתיהם עם ישראל נפל לתרדמה, וירד לרמת הגויים, דבר שגרם לסלידה וזיכוך עד לימינו. ומגמה חזקה של התנגדות לשחיתות מחדד הרב שזהו הסימן שהזיכוך נגמר וצריך לבנות את המדינה, אך בשביל זה צריך לעבור בעבודת ה' לעבודה עם […]
קריאה לתלמידי החכמים לעסוק בדעת אלוקים ודרכי עבודת ה' | אדר היקר [59]"מאמר הדור" עמ' קטו'
מנוע ההתלהבות והשמחה | אדר היקר [60] "מאמר עונג והשמחה" עמ' קיז'
השמחה והעונג מבטאים את ההזדמנות של האדם עם מטרה ורק באמצעותם אפשר לעלות מדרגות ולהתקדם ובקיום המצוות זה מתבטא בזריזות ורצון לעשות יותר ממה שצריך.
הענווה והשמחה – מטרה או אמצעי? | אדר היקר [61] 'מאמר "העונג והשמחה" עמ' קיז'
אנו רואים כאן בלשון הרב קביעת מציאות – בשאיפה שאליה אנו אמורים להגיע ביחס ובהזדהות בלימוד התורה וקיום המצוות. עבודת ה' אינה שלמה אלא כשמגיעים לעונג ושמחה, צריך ליצור סביבה הגורמת לאדם הרגשת שלמות והזדהות מוחלטת.
צורת עבודת המידות של הכלל והפרט בארץ ישראל | אדר היקר [53] "מאמר הדור" עמ' קיב'
מהפכת היושר – מהפכת האמון העצמי | אדר היקר [54] "מאמר הדור" עמ' קיב'
כשאדם או אומה נפגשים עם משבר אפשר לבכות ולהרים ידיים אך אפשר ליצור נוסחה חדשה – המשברים כמנוף לצמיחה והעמקה. וזהו כל מאמר הדור – משבר על מנת להעמיק בחיי עבודת ה' חדשים.
עבודת ה' – מעבדה של האידאלים והערכים | אדר היקר [55] "מאמר הדור" עמ' קיב'
צריך להבין שהמושג עבודת ה' זה השם קוד להרמת כל הערכים והשאיפות לקישור לדבר עליון יותר מהתפיסה של השכל האנושי.
איך צריכה להיות הרוחניות בארץ ישראל? | אדר היקר [56] "מאמר הדור" עמ' קיג'
בהתקדמות הרוחנית בעם ישראל, ישנם שני סוגים. "הכובש" שהכל מלחמה נגד האופי שלי, ודרך " הישר" דרך הגעה להבנה שזה חייו אז הוא יילחם בהנאה נגד כל דבר שמונע ממנו חיים. והאדם מסוגל להגיע לאחדות בין הרצונות והאידאלים רק במקומו הטבעי והיא בארץ ישראל.
מתורה גלותית לתורת ארץ ישראל | אדר היקר [57] "מאמר הדור" עמ' קיד'
חוצפתו של הדור – תקלה או גדולה? | אדר היקר [50] "מאמר הדור" עמ' קט'
בדור אנו רואים שבירת סמכויות, בעולם הרוח הכללי והיהודי, כאשר פעם רב היה יכול להביא פשט כתוב ולהחיות את כולם, היום זה לא רלוונטי. את מחלה זו אפשר לאבחן כחוצפה ולייצנות, או כהתעלות "דעת" הדור שמחייבת את הרבנים לרומם הדעות למדרגות עליונות יותר, למבט יותר עמוק.