המציאות אינה מפחדת מהמדע, היא גדולה ממנו | איגרות [43] איגרת תעט'
סיפורי התנ"ך – ארכיולוגיה של עם או מסר רוחני? | איגרות הראי"ה [42] איגרת תעח'
יחודיות תכונת עם ישראל בקשר לאלוקים | אגרות [5] אגרות ראי"ה א' – אגרת מד' עמ' מג'
תכונתיו ואופיו הייחודי של בתי המדרש ללימוד אמונה | אגרות [6] אגרות ראי"ה א' – אגרת מד' עמ' מד'
אחרי הבירור שעולם הטבע הוא דומיננטי בעם ישראל, מבאר הרב ומתאר איזה מסגרת לימודית פורץ דרך הוא רוצה להקים "שיהיה קטן בכמות ורב באירכות" כשאר הטבע עומד בראש, סגול ישראל היא המקור והיסוד! ומשם ניגשים ללימוד אמונה בלי פחד או צורך בהסתכלות על צורת הלימוד באומות העולם.. ואחרי שנתמלא בתוכן פנימי שלנו נוכל לקבל הרשמים […]
ירושלים כעיר הבכורה בארץ ישראל | אגרות [3] אגרות ראי"ה א' – אגרת לט' עמ' לד'
יש לנו חובה להקדים את בניין ירושלים לבניין שאר חלקי הארץ, וכן בדיבור אסור להגיד שהיא קטנה מערים אחרות. ואותם הצדיקים שלא גרו בירושלים זה מכיון שהם הצליחו להכיר בעצמם באיזה מקום נכון יותר שהם יחייו ויפעלו.
טבע האדם ופעולת המצוות | אגרות [4] אגרות ראי"ה א' – אגרת מד' עמ' מד'
המצוות כמגן וכמוציא לפועל את התכונה. הכניסה עלולם המצוות, ללימוד האמונה חייב להתחיל מתוך נקודת מוצא ברורה מה מעמדם ומה תפקידם. ביהדות לעומת פילוסופיה ותנועת ההשכלה יש מקופ מרכזי ל"טבע" האדם – עוד לפני הבחירה. ומטרת המצוות להיות אמצעי לשימור "הטבע" ולפיתוח והוצאה לפועל של הטבע (מצוות עשה).
כיצד מתווכחים עם אידאולוגיות | אגרות [1] אגרות ראי"ה א' – אגרת יח' עמ' טז'
אנו מתודעים לכך שיש כתבות, מאמרים ודעות- כיצד אנו מתדיינים מולם? למי עלינו להגיב ולמי חבל להתייחס? מהי צורת הוויכוח, ומה הסגנון בויכוחים אידאולוגים?
חופש הביטוי – יהודי או גוי ?? | אגרות [2] אגרות ראי"ה א' – אגרת כ', עמ' יט'
הרב באיגרת יח' כותב שאין הוא דורש "שלטון על הדעות", וע"ז הוא נשאל – האם חופש הדעות זה דבר לכתחילאי או בדיעבד כי הדור לא מסוגל לכפית דעות, מה דעת היהדות בזה?? מתי עוצרים את חופש הדעות, או שאין לה כלל עצירה.