בתפיסות שונות באנושות נראה ש"אנשי הקודש" בורחים מהחיים ומסתגפים. והתורה מלמדת אותנו שבמקום הכי קדוש והאנשים הכי קדושים צריכים שלימות תמימה ללא אף מום [ולא רק באדם אלא גם בבהמה הבאה להקרב].
פרשה זו היה ככלי להמשך הפרשות הקרובות שמראות לנו כיצד עוצמת קדושת הארץ מרחיבה את הברכה בכל מרבדי חיי האומה והפרט.
