כל אדם שמכיר את עברו ובטל עם ישראל בחיבורו לחורבן, נמצא במתח בין השמחה בטוב של ההווה לבין האבל והזיכרון של העבר. ולזה הגיעה דמותו של אליעזר זעירא שבה מלמדנו את היחס בין הדברים, שגם במקום השוקק חייםצריך לזכור שזה "זעיר אנפין" למה שצריך להיות בארץ ישראל.
