הרמב"ם משווה בין דעת קדמות העולם לדעה על הגדרת הנבואה, בשלוש סברות: 1- נבואה זה אלוקי שאינו בשליטת האדם אלא מגיע אליו בפתאומיות וללא התכוננות לכך.
2 – נבואה היא השתלמות הפוטנציאל האנושי – בהוצאתו לפועל, כך שהעבודה היא רק אנושית.
3 – נבואה היא אנושית אבל לקב"ה יש יכולת למנוע את זה מהאדם.