מחדש הרמב"ם שכל עניין ההשגחה אינו על הטבע מצד הטבע או החוק אלא רק על דברים שיש בהם "בחירה חופשית" של האדם – כלומר: ההשגחה נספח להעברת מסרים אלוקיים.
והנפקא מינא מזה שיש אנשים שירדו כל כך שלא יצליחו לקלוט את המסר שמועבר אליהם ותעלם מהם ההשגחה והם יכנסו לעולם החוקים והטבע..
ויוצא שלכל אדם יש יכולת הכרעה להשגחת ה' עליו – והיא על ידי בירור והצלחת חידוד המסר האלקוי מהנעשה לו.
