שלמי הדעת חיים את כל חייהם האנושיים בתביעת שלמות עצמית, וכך הם נדרשים לעשות בעבודת ה'- בתורה, במצות ובמידות.
לפחותים מהם יש כבוד ודימוי עצמי שחשוב להם, והם נדרשים לגייס כח זה לבניית אישיות מכובדת בעיני עצמם.
ההמון לעומתם לא דורשים מעצמם, ולכן הם מבינים את השפה של- מה שהמציאות דורשת ממני- הדין.
