בסיפורו של יוסף מוקיר שבת אנו מזהים את הדילמה הגדולה ביותר, לאדם הלומד בבית המדרש בפחד הנפילה הרוחנית ביציאתו לעולם המעשה, ולאדם שבעולם החומר שהעולם הרוחני יקח לו את כל טובו.
ומבררת אגדתה זו שכל עניינו של החומר היא כדי להיות "שרת" לרוחניות ובעצם לעם ישראל שצריך לבטא את המטרה העליונה במציאות – כעם!
וככל שהחומר תידבק במטרתו ככה הברכה בו תיגדל יותר, ורק תתעצם אצל עושיה, ולהפך.