הרמב"ם ממשיך בדרכו שאין רע מאת ה', אלא יש העדר טוב, וכאשר מגיעים ומעמיקים בסוגיית "החומר" בעולם שלכוארה הוא מקור כל הרוע במציאות, עולה השאלה כיצד הקב"ה יצר את מקור כל הרע. ומחדש הרמב"ם שזה שהחומר הוא דבר נפסד והכי בולט במוות זה עצמו מביא את האנושות להבנה שהוא לא התכלית, וזה מה שיוצר את החיפוש והצימאון אחרי ה- צורה הנצח.
ההבדל בין הנצרות ליהדות, שבנצרות – ידיעת אפיסות החומר – מייאשת,
וביהדות – היא מרוממת יוצרת חיפוש והזנה מהרוח.
