בהסטוריה של עמ"י אנו עוברים תקופות בהם אומה"ע הידידים ובטח השונאים מפנים לנו עורף – ובעמ"י ישנם שני קולות. האחד, ששמח בניתוק, בחרם ובבבדידות שנוצרת, ויוצרת בנו כוחות ויצירות חדשות. והשני, הקולות שהולכים ומתגברים על הפחד והלחץ מהניתוק מאומות העולם ומהסכנה שבחרם והבדידות.
איזה קול צודק? באיזה קול יש אמת? ואיך שני הקולות הללו קשורים למשיח בין יוסף ומשיח בן דוד?
