ועוברת לעסוק בחשיבות הגאולה, גאולת הבתים הנמכרים, וגאולת האנשים הנמכרים. הרבה הרבה  פעמים מופיעה המילה גאולה בהקשרים שונים. הפרשה מבררת את חשיבותה של הגאולה והחירות בכל מיני מישורים, בחיים הכלכלים, החברתיים והאישים. כי החירות היא מטרת העל, בשבילה יצאנו ממצרים וקיבלנו את התורה. בשביל לעמוד בני חורין, חופשיים לבחור, חופשיים לרצות, חופשיים לבצע.
חופש וחירות מגיעים לשיאם כאשר האדם מצליח להיות חופשי אפילו מההיגיון המוגבל שלו, מהמוסר האנושי שלו. אנחנו בעד הגיון ומוסר אבל שיא החופש הוא להיות עבד ה'. כך אומר ריה"ל בפיוט "עבד ה'- הוא לבדו חופשי". להיות מסוגל להשתחרר אפילו ממגבלה שכלית ומצפונית ולהאמין בגודל אלוקי שהוא גדול יותר מאתנו.
שיא החופש זה להשתייך, להתעלות כ"כ גובה, לרצונות כ"כ נשגבים הרבה יותר ממה שאנחנו מבינים ורוצים, והרבה יותר ממה שאנחנו משכילים ומבינים. "ישמח משה במנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו". עבדות שמגלה את חופש השאיפות של משה, שאיפות כ"כ גבוהות שלא נתנו למגבלות האדם, ולמגבלות אנוש לצמצם אותם ולהכניע אותם. בבואנו לרגלי הר סיני, בפרשה שנקראת הר סיני, אנחנו יכולים לתפס עוד ועוד אל מרומי העבדות שהיא החירות העליונה.