הכהן הגדול, איש הציבור המרכזי שסביבו מתאחדת האומה כולה, שליח של כל העם. כהן שאמור לאחד בליבו את הנפשות של כולם. כהן שאמור להיות ממשיכו של אהרון הכהן שאוהב שלום ורודף שלום. המשימות של הכהן הגדול הן משימות של טהרה פנימית, משימות של אהבה, סבלנות ויכולת הכלה, כיאה לאיש ציבור.
אחד מהבגדים המיוחדים של הכהן הגדול הוא המעיל. המעיל כולו כליל תכלת, בצווארון המעיל אמורה להיות שפה, הצווארון הזה נקרא בתורה- פֵּה, "שפה לפיו". ישנו איסור מיוחד "לא יקרע"- אסור לקרוע את שפת הפה של צוואר המעיל. התורה נקטה ביחס למעיל מילים וביטויים שלקוחים מעולם הדיבור- שפה ופֵּה.
גם בתחתיתו של המעיל ישנם פעמונים רבים שתפקידם להשמיע קול גדול בבוא הכהן הגדול אל הקודש. קולות ודיבורים, שפה ופה.
לפי הגמרא במסכת זבחים המעיל מכפר על לשון הרע. המעיל בא לעורר את תודעת הדיבור, "שפה לפיו", יש לפה שפה, יש לפה גבולות וקצה ואסור לקרוע את השפה, אסור לזלזל בגבולות, בקצוות, אסור לפצוע את העקרונות- על מה מדברים, על מה לא מדברים, לתת סייג לחכמה שהיא השתיקה. אז הפעמונים שיש להם גם לשון וענבל ידברו וישמיעו קול, אבל קול אחר, קול שנשמע בקודש.
שבעים ושתיים פעמונים ורימונים כנגד מידת החסד העולה בגימטריה 72, קולות של ידידות, קולות של אהבה, קולות של חיבור, קולות של קדושה.
המעיל כולו כליל תכלת. כשהאדם זוכר את התכלית- את התכלת, את המטרה הגדולה והרחבה, כשאדם רואה את שמי התכלת, את מטרות העל שיכולות וצריכות לחבר הרבה אנשים, הוא מצליח לרומם את נפשו מעל הלשונות הרעות, הוא נוצר את לשונו מרע וחפץ בחיים, חפץ בהשמעת קול- קולות של קדושה, קולות של חיבור ואחדות, קולות של רדיפת שלום.
שבת שלום ובשורות טובות.